רש"י על תהילים ק״כ:ד׳

« רש"י על תהילים ק״כ:ג׳ רש"י על תהילים ק״כ:ה׳ »

4 ערכין פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: כׇּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגֵיהִנָּם: אֲנִי עָלָיו מִלְּמַעְלָה וְאַתָּה עָלָיו מִלְּמַטָּה נְדוּנֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים״, אֵין חֵץ אֶלָּא לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר״.

5 יומא פתח ↗

וּפָרְסָאֵי מְנָא לַן דְּמִיֶּפֶת קָאָתוּ, דִּכְתִיב: ״בְּנֵי יֶפֶת גּוֹמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתוּבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס״. גּוֹמֶר — זֶה גֶּרְמַמְיָא, מָגוֹג — זוֹ קַנְדִּיָּא, מָדַי — זוֹ מַקֵדוֹנְיָא, יָוָן — כְּמַשְׁמָעוֹ, תּוּבָל — זֶה בֵּית אוּנַיְיקִי, מֶשֶׁךְ — זוֹ מוּסְיָא, תִּירָס, פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי סִימַאי וְרַבָּנַן, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: זוֹ בֵּית תְּרַיְיקִי, וְחַד אָמַר: זוֹ פָּרַס. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: תִּירָס — זוֹ פָּרַס.

4 חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים. וַהֲרֵי אַתְּ הוֹרֶגֶת בְּמָקוֹם רָחוֹק כְּחֵץ:

5 עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. כָּל הַגֶּחָלִים, כָּבוּ מִבַּחוּץ – כָּבוּ מִבִּפְנִים, וְאֵלּוּ כָּבוּ מִבַּחוּץ וְלֹא מִבִּפְנִים בראשית רבה צח:יט. דָּבָר אַחֵר ערכין טו:: מַה יִּתֵּן לְךָ. מַה סוֹפוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְזֹר עָלֶיךָ? חִצֵּי גִבּוֹרִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. חִצִּים מִלְמַעְלָה וְגֵיהִנֹּם מִלְּמַטָּה:

4 בראשית רבה פתח ↗

וַיְמָרְרֻהוּ בראשית מט, כג, בֵּן שֶׁהֵמַר לְאֶחָיו, בֵּן שֶׁהֵמֵרוּ לוֹ אֶחָיו. בֵּן שֶׁהֵמַר לַאֲדוֹנָתוֹ. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי יִרְבֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר בראשית מט, כג: וָרֹבּוּ. בראשית מט, כג: וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים, אֵלּוּ בַּעֲלֵי מְחִצָּתוֹ שֶׁהִשְׁלִיכוּ עָלָיו דְּבָרִים קָשִׁים כְּחֵץ, תהלים קכ, ד: חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים, וּמָה רָאָה לְמָשְׁלָן בְּחֵץ מִכָּל כְּלֵי זַיִן, אֶלָּא כָּל כְּלֵי זַיִן מַכִּין בִּמְקוֹמָם וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק, כָּךְ הוּא לָשׁוֹן הָרָע דְּאָמוּר בְּרוֹמִי וְקָטֵיל בְּסוּרְיָא, וְלֹא כְּכָל גֶּחָלִים אֶלָּא כְּגַחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁכָּל גֶּחָלִים כָּבִים מִבִּפְנִים, אֲבָל גַּחֲלֵי רְתָמִים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּבֶה מִבַּחוּץ עֲדַיִן הוּא בּוֹעֵר מִבִּפְנִים, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּמְפַיְסוֹ וְהוּא מִתְפַּיֵּס עֲדַיִן הוּא בּוֹעֵר מִבִּפְנִים. מַעֲשֶׂה בְּרֹתֶם אֶחָד שֶׁהֵצִיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר וְהָיָה דּוֹלֵק שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, חֹרֶף וְקַיִּץ וָחֹרֶף.

« רש"י על תהילים ק״כ:ג׳ רש"י על תהילים ק״כ:ה׳ »