רש"י על נזיר ל״ט א:א׳

1 א"ר פפא אנא סברי - סברא הוא בידיה דכי אכיל חרצן חייב שתים על חרצן ועל מכל אשר יעשה וסברי אותיב ליה תיובתא משום דלא נהירא ליה מילתא וליהדר ביה:

2 ולא ידענא דגמרא היא בידיה - מרביה ומש"ה לא הדר ביה: