רש"י על נזיר כ״ב א

1 תנא נמי רישא סופגת - את הארבעים דאינה צריכה:

2 האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואח"כ הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף - דאפילו אמרינן דתיהוי כחטאת שמתו בעליה כיון דבעל מיעקר עקר לה לא אשכחן בה דתיזיל למיתה:

3 ניתי נמי עולת העוף - ומאשם לא פריך דתייתי נמי אשם דאין אשם בא אלא במקום שצריך ליכנס בנזירות אחרת כי היכי דתיחול עליו נזירות בטהרה:

4 הא מני - דתני אע"ג דתיעקר ליה נזירות מייתי ליה חטאת העוף:

5 רבי אליעזר הקפר היא - דאמר דצריך כפרה על שציער עצמו מן היין:

6 היא מותרת וחבירתה אסורה - דבעל מיגז גייז ומסיים הברייתא ר' שמעון אומר אם אמרה הריני כמותיך דמשמע אם נתקיים נזירותיך עלי לקיים ואם לאו לא וכיון שהפר לה בעלה לראשונה שתיהן מותרות: