רש"י על נזיר ט״ו ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר ט״ו ע״ב:ו׳ רש"י על נזיר ט״ו ע״ב:ח׳ »

1 נזיר פתח ↗

וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי, וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ רָאוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְמַפְרֵעַ — פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.

2 יבמות פתח ↗

וְתוּ, הָא דִּתְנַן: טָבַל וְעָלָה — אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר, הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ — אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, הֵבִיא כַּפָּרָה — אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים, מְנָא לַן?

1 זב בעל שתי ראיות - בין ביום אחד בין בשני ימים כדאמרי' התם ב"ק דף כד. תלה הכתוב את הזב בראיות דכתיב וזאת תהיה טומאתו בזובו ואת הזבה בימים דכתיב ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים מיעוט ימים שנים רבים ג':

2 בשביעי שלו - שאין בין זב רואה שתים לרואה ג' אלא קרבן שבעל ג' מונה ז' ומביא קרבן ובעל ב' מונה ז' ואין מביא קרבן להכי נקט בעל שתי ראיות ושומרת יום משום דלאו בני קרבן נינהו דעל הנך דבני קרבן לא מצי למשחט עלייהו בשביעי משום דלא מצו אכלי פסח בערב דכפרת קרבן דבעו לאיתויי בשמיני מעכבת להו כדקי"ל יבמות דף עד: הביא כפרתו אוכל בקדשים אלמא מיהא מדקתני מטמא משכב ומושב למפרע דלא הוי טעמא דר' יוסי משום דמכאן ולהבא הוא מטמא וטעמא משום דמקצת היום ככולו קא פטר מלעשות פסח שני דה"ל ככל מידי דתלי במניינא דאמרי' ביה מקצת היום ככולו ומש"ה פטורין:

1 בבא קמא פתח ↗

אָמַר לָהֶן, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ״ – תָּלָה הַכָּתוּב אֶת הַזָּב בִּרְאִיּוֹת, וְאֶת הַזָּבָה בְּיָמִים.

2 נזיר פתח ↗

« רש"י על נזיר ט״ו ע״ב:ו׳ רש"י על נזיר ט״ו ע״ב:ח׳ »