מקור איוב ט׳:ד׳
1 חֲכַ֣ם לֵ֭בָב וְאַמִּ֣יץ כֹּ֑חַ מִֽי־הִקְשָׁ֥ה אֵ֝לָ֗יו וַיִּשְׁלָֽם׃
פירוש רש"י על איוב ט׳:ד׳
1 חֲכַם לֵבָב. הוּא לָרִיב:
2 וְאַמִּיץ כֹּחַ. לְהִפָּרַע:
3 מִי הִקְשָׁה. לִבּוֹ וְהָלַךְ שָׁלֵם?! פַּרְעֹה הִקְשָׁה וְנֶחְסַר שמות ז:יג, ח:טו, ט:יב, וְכֵן כָּל הַמַּקְשִׁים: