רש"י על איוב ו׳:י׳

1 וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי. וּתְהִי עוֹד זֹאת לִי לְנֶחָמָה:

2 וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה וְלֹא יַחְמוֹל. וַאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה שֶׁלֹּא יַחְמוֹל מִלְּבַצְּעֵנִי, וַאֲנִי אֵינִי מוֹצֵא לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא, זוּלָתִי שֶׁבִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא לְשׁוֹן יָרֵא וְדוֹאֵג חולין קה:: שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן מִלִּכָּווֹת בָּרוֹתְחִין; כְּלוֹמַר: אֶתְחוֹלֵל בִּדְאָגָה וּבְחִילָה בַּקָּשָׁה זוֹ:

3 כִּי לֹא כִחַדְתִּי. וְלֹא חָסַרְתִּי אֲמָרָיו מִלְּקַיְּמָן: