מקור איוב ל״ט:א׳
1 הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־סָ֑לַע חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃
פירוש רש"י על איוב ל״ט:א׳
1 יַעֲלֵי סָלַע. אֶשְׁטַנְבּוֹ״ק, וְשׂוֹנְאָה אֶת וְלָדָהּ; וְעוֹלָה לְרֹאשׁ סֶלַע גָּבוֹהַּ כְּשֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד, כְּדֵי שֶׁיִּפּוֹל לָאָרֶץ וְיָמוּת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לוֹ נֶשֶׁר וּמְקַבְּלוֹ בִּכְנָפָיו:
2 חוֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר. לְשׁוֹן ״חִיל יוֹלֵדָה״ ירמיהו ו:כד. הָאַיָּלָה – רַחְמָהּ צַר, וְאֵין הַוָּלָד יָכוֹל לָצֵאת; וּבִשְׁעַת לֵידָתָהּ אֲנִי מְזַמֵּן לָהּ דְּרָקוֹן, וּמַכִּישָׁהּ בְּרַחְמָהּ, וְנִפְתָּח. וְאִם מַקְדִּים וּמְאַחֵר רֶגַע, מִיָּד מֵתָה. וּבֵין אוֹתָם רְגָעִים אֵינִי מַחֲלִיף, וּבֵין ׳אִיּוֹב׳ לְ׳אוֹיֵב׳ נִתְחַלֵּף לִי?!