רש"י על איוב כ״ט

1 מענה איוב: מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם. כְּיָמִים קַדְמוֹנִים, שֶׁהָיִיתִי בִּגְדֻלָּתִי:

2 בְּהִלּוֹ נֵרוֹ. לְשׁוֹן אוֹר וְשִׂמְחָה:

3 לְאוֹרוֹ. הָיִיתִי הוֹלֵךְ; בְּכָל חֹשֶׁךְ וְצָרָה שֶׁהָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם, לִי הָיָה אוֹר:

4 בִּימֵי חָרְפִּי. בִּימֵי קַדְמוּתִי, לָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא: ״חַרְפֵּי וְאַפְּלֵי״ נידה סה::

5 בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי. כְּשֶׁהָיוּ כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר בָּאִים לְאָהֳלִי לְהִוָּסֵד בְּדִבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה וּבְ׳גֶדֶר סְיָג לְשָׁעָה׳:

6 נְעָרָי. מְשָׁרְתַי:

7 הֲלִיכַי. רַגְלַי:

8 בְּחֵמָה. כְּמוֹ בְּחֶמְאָה:

9 וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי שָׁמֶן. כְּלוֹמַר: נַחַת רוּחַ וְכָל תַּאֲוַת לֵב, הַנּוֹחִים כְּנַחֲלֵי שֶׁמֶן:

10 יָצוּק. כְּמוֹ ״וְיָצַקְתָּ״ שמות כה:יב:

11 קָרֶת. תִּקְרָה גְּבוֹהָה מוּכֶנֶת כְּכִסֵּא, לָשֶׁבֶת לְזִקְנֵי הָעִיר:

12 בָּרְחוֹב וְגוֹ׳. וְכַאֲשֶׁר בָּרְחוֹב הָיִיתִי מֵכִין מוֹשָׁבִי:

13 הָיוּ נְעָרִים רוֹאִים אוֹתִי וְנֶחְבָּאִים, וִישִׁישִׁים עָמְדוּ מִפָּנַי:

14 שָׂרִים עָצְרוּ בְמִלִּים. וּמְצַפִּים שֶׁאֶפְתַּח אֲנִי תְּחִלָּה:

15 כִּי אֹזֶן. אֲשֶׁר שָׁמְעָה מִלָּתִי וַתְּאַשְּׁרֵנִי:

16 וְעַיִן רָאֲתָה. בְּכָל מָקוֹם בְּגָדְלִי וְכֹשֶׁר מִדָּתִי:

17 בִּרְכַּת אוֹבֵד. אָדָם מֵת בַּעֲוֹנוֹ וְנִטְרַד:

18 עָלַי תָּבֹא. כִּי הָיִיתִי זָן אֶת בָּנָיו וְאֶת אִשְׁתּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בבא בתרא טז., שֶׁהָיָה גּוֹזֵל שְׂדֵה יְתוֹמִים וּמַשְׁבִּיחָהּ וּמַחֲזִירָהּ לָהֶם. וּפְשָׁטֵיהּ דִּקְרָא אֵינוֹ נִרְאֶה כָּךְ, שֶׁאֵין קָרוּי אוֹבֵד – אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא עַצְמוֹ אוֹבֵד; כְּמוֹ ״כִּכְלִי אֹבֵד״ תהלים לא:יג, וְכֵן ״תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד״ תהלים קיט:קעו; ״צֹאן אֹבְדוֹת״ ירמיה נ:ו:

19 וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִין. שֶׁהָיָה מַטִּיל שְׁמוֹ עַל אַלְמָנוֹת, לֵאמֹר: קְרוֹבָתִי הִיא; אוֹ: אֲנִי אַשִּׂיאֶנָּה! כְּדֵי שֶׁיִּקְפְּצוּ עָלֶיהָ תּוֹבְעִים:

20 צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי. רָדַפְתִּי אַחֲרֵי הַצֶּדֶק וְהוּא נִמְצָא לִי כִּמְעִיל וְצָנִיף, שֶׁהֵם תַּכְשִׁיטִים נָאִים; כֵּן הָיָה מִשְׁפָּטִי נָאֶה וְטָהוֹר:

21 וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע. בִּשְׁבִיל כֹּשֶׁר מִדָּתִי, הָיִיתִי אוֹמֵר בְּלִבִּי: כְּשֶׁאָמוּת יִהְיֶה קִנִּי וּבֵיתִי נָכוֹן עִמִּי:

22 וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים. עוֹף וּשְׁמוֹ חוֹל. וְלֹא נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה, שֶׁלֹּא טָעַם מֵעֵץ הַדַּעַת; וּלְבַסּוֹף אֶלֶף שָׁנָה מִתְחַדֵּשׁ וְחוֹזֵר לְנַעֲרוּתוֹ:

23 שָׁרְשִׁי פָתוּחַ וְגוֹ׳. כָּל זֶה הָיִיתִי אוֹמֵר בְּלִבִּי, שֶׁלֹּא יִיבַשׁ שָׁרְשִׁי וְלֹא יָמוּת קְצִירִי; כְּמוֹ ״וְעָשָׂה קָצִיר״ איוב יד:ט – וְהֵן יוֹנְקוֹת עֲנָפִים רַכִּים שֶׁל אִילָן. וְאָמַרְתִּי:

24 שֶׁכְּבוֹדִי. יִתְחַדֵּשׁ עִמָּדִי תָּמִיד:

25 וְקַשְׁתִּי. וְאֵיתָנִי תַּחֲלִיף תָּמִיד לְטוֹבָה:

26 לִי שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ. הַשּׁוֹמְעִים דְּבָרַי הָיוּ מְיַחֲלִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ, וְהָיוּ מִתְקַיְּמוֹת. כִּי מָסֹרֶת חָכְמָה הָיָה בְּיָדִי:

27 תִּטֹּף מִלָּתִי. לְשׁוֹן נְבוּאָה, וְכֵן ״לֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק״ עמוס ז:טז. כְּלוֹמַר: כִּנְבוּאָה הָיָה דְבָרִי:

28 לְמַלְקוֹשׁ. לִזְמַן אָרוֹךְ הָיוּ מְדַבְּרִים, כִּי רוֹב שְׁעוֹתֵיהֶם שְׁתִיקָה, שֶׁהָיוּ תְּאֵבִים לִשְׁמוֹעַ דְּבָרַי:

29 לֹא יַאֲמִינוּ. שֶׁאֲנִי מְשַׂחֵק עִמָּהֶם, מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתִי:

30 וְאוֹר פָּנַי לֹא יַפִּילוּן. הָיוּ יְרֵאִים לְהִתְקָרֵב אֵלַי וּלְהָגִיס לִבָּם בִּי:

31 אֶבְחַר דַּרְכָּם. כָּל דַּרְכֵיהֶם וַעֲצָתָם אֲנִי הָיִיתִי בּוֹחֵר לָהֶם, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים לִי: אֵיזֶה דֶּרֶךְ נֵלֵךְ? וּמַה נַּעֲשֶׂה?

32 וְאֵשֵׁב רֹאשׁ. אִם הָיוּ מְסֻבִּים, אֲנִי הָיִיתִי מֵסֵב בְּרֹאשׁ הַמְּסֻבִּים: