1 מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ. בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, כְּשֶׁבָּכוּ מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים. בְּכִי כְּמוֹ ״נִבְכֵי יָם״ איוב לח:טז:
2 חָבַשׁ. כְּמוֹ ״וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ״ בראשית כב:ג. כָּךְ שָׁמַעְתִּי. ס״א: מִבְּכִי וְגוֹ׳. מִפְּנֵי בְּכִיָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ בוֹכִין ״לֵאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה״ שמות טו:כד, חָבַשׁ וְתִקֵּן לָהֶם נַהֲרֵי מַיִם מִן הַסֶּלַע; ״וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם״ ויקרא ח:יג – מְתַרְגֵּם: ״וְאַתְקֵין״ תרגום אונקלוס.
3 וְתַעֲלֻמָהּ יוֹצִיא אוֹר. חַלּוֹן יֵשׁ בָּרָקִיעַ וּשְׁמוֹ תַּעֲלוּמָה, מִשָּׁם תּוֹלְדוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לִתְקוּפָתוֹ פרקי רבי אליעזר ו. כְּלוֹמַר: לְכָל דָּבָר יֵשׁ מוֹצָא וְסוֹף, רַק לַחָכְמָה – לֹא מוֹצָא לָהּ, אֶלָּא מִפִּיו, וְלֹא סוֹף עוֹלָמוֹת:
