2 וְלֹא יִטֶּה. לֹא יִנְטֶה מְלִיצָתוֹ; כְּמוֹ ״וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע״ שמואל א ח:ג, שֶׁפֵּירוּשׁוֹ: ׳וַיִּנְטוּ׳ הֵם עַצְמָם; אַף כָּאן לֹא יִנְטֶה מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ. מִנְלָם. מַתַּת תַּאֲוָתָם וְזִמּוּן מַחֲשַׁבְתָּם, וְהוּא כִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת: מִן לָהֶם:
3 מִן. הֲכָנָתָם, כְּמוֹ ״וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ״ דניאל א:ה. וְדוֹמֶה לוֹ ״הַפְּצִירָה פִים״ בִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת שמואל א יג:כא, וְכֵן ״אֶרְאֶלָּם״ ישעיה לג:ז – תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״אִתְגְּלִי לְהוֹן״. זֶה נִרְאֶה בְּעֵינַי, וּמְנַחֵם מְסַיְּעֵנִי. דָּבָר אַחֵר: מִנְלָם. לְשׁוֹן ״כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד״ ישעיה לג:א, וְהַנּוּ״ן שֶׁבּוֹ יְסוֹד נוֹפֵל. לְשׁוֹן תַּכְלִית: לֹא יִטֶּה לָאָרֶץ. לִהְיוֹת בְּטֵלָה, גְּזֵרַת חָרוּץ:
