1 שׁוֹלָל. שֵׁם דָּבָר הוּא שְׁטוּת, מוֹלִיכָם בִּשְׁטוּת כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לְעַרְבֵּב וּלְבַלֵּעַ חָכְמָתָם, כְּמוֹ ״וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל״ ישעיהו נט:טו, ״אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב״ תהלים עו:ו. וְתָ״ו אֲשֶׁר בְּ״מִשְׁתּוֹלֵל״ וְ״אֶשְׁתּוֹלְלוּ״ – כֵּן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן עִבְרִית בְּתֵיבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שִׁי״ן אוֹ סָמֶ״ךְ, וְהוּא בָּא לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן נַעֲשָׂה וְנִפְעַל אוֹ מִתְפַּעֵל, נוֹתֵן תָּ״ו אַחַר אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְסוֹד, כְּמוֹ ״וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר״ קהלת ח:י, ״וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי״ מיכה ו:טז, ״מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי״ שמות ט:יז, ״וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב״ קהלת יב:ה:
