1 נַעֲלֶ֤ה בִֽיהוּדָה֙ וּנְקִיצֶ֔נָּה וְנַבְקִעֶ֖נָּה אֵלֵ֑ינוּ וְנַמְלִ֥יךְ מֶ֙לֶךְ֙ בְּתוֹכָ֔הּ אֵ֖ת בֶּן־טָֽבְאַֽל׃ פ
2 וְנַבְקִיעֶנָּה אֵלֵינוּ. נְשַׁוֶּה אוֹתָהּ עִמָּנוּ כְּבִקְעָה זוֹ שֶׁהִיא שָׁוָה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּנְשַׁוִּינוּן עִמָּנָא״, שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין עִם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים בְּמֶלֶךְ אֶחָד:
3 אֶת בֶּן טָבְאַל. בֶּן הַטּוֹב אֵלֵינוּ, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ ״טוֹב אֵל״ אֲשֶׁר לֹא טוֹב בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם, וּבְגִימַטְרִיָּא שֶׁל אוֹתִיּוֹת אלב״ם: טָבְאַל הוּא רַמְלָא, ט״ר ב״ם א״ל, בֶּן טָבְאַל בֶּן רַמְלָא:
