1 וְאָמַרְתָּ֣ אֵ֠לָ֠יו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט אַל־תִּירָ֗א וּלְבָֽבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מִשְּׁנֵ֨י זַנְב֧וֹת הָאוּדִ֛ים הָעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בׇּחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַאֲרָ֖ם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃
2 זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים. יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּזְנָבוֹת אוּדִים שֶׁכָּבְתָה שַׁלְהֶבֶת שֶׁלָּהֶם. אוּדִים – טיצונ״ש בלע״ז:
