רש"י על הוריות י״א א:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על הוריות י״א ע״א:י״ח רש"י על הוריות י״א ע״ב:א׳ »

1 הוריות פתח ↗

פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָמַר: לְתֵאָבוֹן – מְשׁוּמָּד, לְהַכְעִיס – מִין. וְחַד אָמַר: לְהַכְעִיס נָמֵי מְשׁוּמָּד, אֶלָּא אֵיזֶהוּ מִין? כָּל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. מֵיתִיבִי: אָכַל פַּרְעוֹשׁ אֶחָד אוֹ יַתּוּשׁ אֶחָד – הֲרֵי זֶה מְשׁוּמָּד. וְהָא הָכָא דִּלְהַכְעִיס הוּא, וְקָא קָרֵי לֵיהּ מְשׁוּמָּד! הָתָם דְּאָמַר: אֶטְעוֹם טַעַם דְּאִיסּוּרָא.

2 הוריות פתח ↗

3 הוריות פתח ↗

4 הוריות פתח ↗

1 חד אמר - האוכל חלב ונבילה לתאבון הרי זה מומר:

2 להכעיס - דאית ליה היתרא ואפי' הכי אכיל איסורא צדוקי הוא:

3 אכל פרעוש או יתוש הרי זה מומר - דהכא ודאי להכעיס קא עביד דלאו מידי דבר מיכל הוא וקתני הרי זה מומר ואינו צדוקי וקשיא למאן דאמר להכעיס צדוקי הוא:

4 לעולם אימא לך להכעיס צדוקי הוא והכא היינו טעמא דהוי מומר ולא הוי צדוקי משום דקאמר בעינא למיטעם טעמא דאיסורא שתאב לטעום דבר אסור ולא להכעיס קא עביד:

« רש"י על הוריות י״א ע״א:י״ח רש"י על הוריות י״א ע״ב:א׳ »