רש"י על הוריות י״א ב

1 מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו - דבמלך קא משתעי קרא דכתיב שום תשים עליך מלך דברים יז:

2 כגון אני מהו בשעיר - כלומר נשיאות דידי מי הוי נשיאות מעליא דאילו הוינא בזמן שבית המקדש קיים מייתינא שעיר או לא:

3 א"ל הרי צרתך בבבל - ראש גולה שבבבל דהוי על גבך ואנן בעינן שאין על גביו אלא ה' אלהיו:

4 התם שבט - דהיינו מקל כמו כי תכנו בשבט לא ימות משלי כ״ג:י״ג:

5 והכא מחוקק - חכם:

6 מתני' איזה הוא המשיח - שמביא פר בהוראה זה המשוח בשמן המשחה:

7 ולא מרובה בבגדים - שבבית שני שלא היה להם שמן המשחה:

8 אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות - שמרובה בגדים אינו מביא פר העלם דבר לא משלו ולא משל צבור אבל מביא כשבה או שעירה דיחיד:

9 ואין בין כהן המשמש - והיינו ראשון שחזר לעבודתו ולאחר שחזר הוי פר של יוה"כ שלו ועשירית האיפה שלו:

10 וזה וזה - בין כהן המשמש דהיינו ראשון שחזר לעבודתו ובין כהן שעבר דהיינו שני שמינו תחתיו דלאחר שנעבר שחזר הראשון מעבירין השני:

11 שוים בעבודת היום - דמקרבי קרבנות היום ביוה"כ איזה שירצה:

12 גמ' שמן המשחה שעשה משה - כדכתיב שמן משחת קדש יהיה זה לי שמות ל׳:ל״א:

13 בו שולקין את העקרים - אותם שרשים של בשמים האמורים בפרשה דכתיב ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור וגו':

14 והלא לסוך בו את העקרים אינו מספיק - לפי שהשמן לא היה אלא שנים עשר לוגין כדמפרש לקמן והעקרים היו מרובים ואפילו בסיכה היא נבלע בעקרים כל שכן בשליקה:

15 אלא שורה את העקרים במים - ברישא שהיו מתמלאים מן המים ושוב לא יהו בולעים מן השמן כל כך:

16 ומציף עליהן שמן - לאחר שהוציאם מן המים כדי שיקלוט השמן מריח הבשמים:

17 וקפחו - ומוציא השמן לאלתר וקפחו כמו קפחתי את הרועה יומא דף פג::

18 טעון משיחה - ואי לא משוח בשמן לא הוי כה"ג:

19 מפני מחלוקתו - דהיכא דאיכא מחלוקת בעי משיחה:

20 ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל - משמע ירושה היא להם כאדם שמוריש ירושה לבניו:

21 ולא כל דבעי מלכא מורית לבניה מלכותא - אפילו בלא משיחה:

22 ירושה היא - בזמן ששלום בישראל:

23 משום דמלך ראשון הוא - ממשפחתו דאינו מלך בן מלך:

24 זה - דמלכות בית דוד טעון משיחה:

25 ואין אחר - שאינו ממלכי בית דוד טעון משיחה:

26 משום מחלוקתו של יורם נמעול בשמן המשחה - דאמרינן לעיל דמלכי ישראל אין מושחין ממנו:

27 באפרסמא דכיא - דלא הוי משמן המשחה:

28 ומאי בכור - דקרי ליה הבכור יוחנן:

29 בכור למלכות - שמלך ראשון:

30 יורם ממלא מקום אבותיו הוה - דכי מלך אכתי הוה צדיק ממלא מקום אבותיו הוה ואחר כך החמיץ:

31 משולם במעשיו - דצדיק גמור הוה בעל מעשים טובים:

32 אמר לו - נבוכד נצר יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי: