רש"י על הוריות י׳

1 מה"מ - דמשיח שעבר ואח"כ חטא דמביא פר:

2 מתני' חטאו עד שלא נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטות - דרבנן בתר חטא אזלי:

3 ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין - דר"ש חטאה וידיעה בעי וה"ה דפליג ר"ש ברישא דקתני נשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר"ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטאה וידיעה בעי כשהוא נשיא:

4 גמ' אם הכהן המשיח יחטא - חטא במשיחות הוא דמביא פר:

5 פרט לקודמות - לשחטא ואח"כ נתמנה דהרי הוא כהדיוט ואין מביא פר:

6 ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על הקודמות - כדאמר לקמן אשר נשיא יחטא כשיחטא והרי הוא נשיא ולא כשיחטא והרי הוא הדיוט:

7 שאין מביא חטאתו משעבר - כדתנן וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואח"כ חטא הנשיא כהדיוט:

8 יכול גזרה - דגזרת מלך היא שנשיא יחטא מדלא כתיב ואם נשיא יחטא:

9 ת"ל אם הכהן המשיח יחטא - מה יחטא האמור להלן לכשיחטא דהא כתיב אם אף יחטא האמור כאן גבי נשיא לכשיחטא:

10 גזרה מהיכא תיתי - כלומר היכי מצית למימר יכול גזרה דהיכא אשכחן גזרה כה"ג:

11 אין - דודאי אשכחן כה"ג:

12 דכתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להם - שהכתוב מבשרן שעתיד להיות אע"פ שדבר רע הוא הכא נמי אימא גזרה הלכך כתיב אם הכהן המשיח יחטא לכשיחטא וה"נ אשר נשיא יחטא לכשיחטא:

13 ר"ש אומר - ונתתי נגע צרעת שיהא בא מאליו:

14 פרט לנגעי אונסין - שאם באו נגעים ע"י נפיחת שד דלא מיטמו:

15 אדם כי יהיה בעור בשרו מדבור ואילך - דנגעים בין באדם ובין בבתים פטר בהן לפני הדבור דאותן נגעים שארעו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור:

16 מה זב מדבור ואילך - דכתיב כי יהיה זב מבשרו דזבין שהיו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור אלא אם כן ראו זיבות אחר הדבור:

17 תאמר בנגעי אדם שמטמאין באונס - כגון על ידי נפילה והכאה וכויה או ע"י שד וה"ה לנגעי בתים דמטמאו באונס:

18 רבא אמר - לא קשיא הא דקאמר ר"ש פרט לנגעי אונסין כגון נגעי רוחות דע"י נפיחת שד ולא ע"י אדם וכי קתני תאמר בנגעים שמטמאין באונס כגון ע"י הכאה וכויה:

19 רב פפא אמר - כי אמר ר"ש פרט לנגעי אונס ע"י כשפים דלא מטמו וכי קתני תאמר בנגעים דמטמאו באונס כגון שלא ע"י כשפים:

20 וישב בבית החפשית - דנעשה חפשי מן המלכות כהדיוט דמי ואינו מביא שעיר ודלא כרבי יוסי דאמר לעיל בפרק הורה כהן משיח הוריות דף ט. מי שבא לידי עניות והאי נצטרע לא בא לידי עניות דגזא דידיה מיהא איתיה:

21 מכלל דעד השתא עבד הוה - דשררות עבדות הוא לו לפי שמוטל עליו עול רבים:

22 וסולתא - סולת ולהכי נקט בהדי פיתא סולת קמחא לפי שהפת מתעפש ואינו מתקיים כסולת:

23 ומתעה את הספנים - שכן דרך של ספנים לשעה הפורשין לים רב החובל נותן עיניו בצפון והכוכב מתהלך לדרום ורואה בכוכב אחד העומד לימינו או לשמאלו וכל זמן שרואה אותו כוכב לצדו אחר יודע שנהפכה הספינה ומיישרה לדרכה וכוכב שעולה אחת לשבעים שנה פעמים נראה בצפון ופעמים נראה בדרום וכשרב החובל נותן עיניו בו בצפון והספינה תהפך בדרום ורואהו לצדו אחר סבור שנהפכה הספינה ומיישרה אחר הכוכב והוא סבור ליישרה ומהפכה לדרך אחר וכן הוא מתעה את הספנים:

24 אמר לו כל כך - חכמה יש בידך ואתה יורד לספינה לסחורה על בשביל מזונותיך כלומר ואתה צריך לירד לספינה לצורך מזונות:

25 נתן - רבן גמליאל דעתו עליהם להושיבם בראש כדי שיהו מתפרנסים מאותה שררה שיתן להם:

26 כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם - שלא באתם בשליחות ראשון שהייתם בורחים מן הגדולה:

27 עבדות אני נותן לכם - שהשררות עבדות הוא לו לאדם לפי שמוטל עליו עול רבים:

28 אשר - כמו אשרי:

29 צריך אתה לומר מהו הדיוט - בתמיה כלומר אם המלך שאין לבו כפוף מרגיש ומביא קרבן על שגגתו כ"ש שהדיוטות מרגישין שלבם כפופים:

30 מהו על זדונו - בתמיה כלומר אם על שגגתו מרגיש כ"ש שמרגיש על זדונו וחוזר בתשובה:

31 שאני הכא דשני קרא בדבוריה - דבאידך כתיב אם כל עדת ישראל ישגו אם הכהן המשיח אם נפש והכא כתיב אשר נשיא יחטא ודאי אשרי משמע:

32 אשריהם לצדיקים - כלומר אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הבא בעולם הזה כלומר שמגיע אליהם צרות לצדיקים בעולם הזה כדרך שמגיע לרשעים בעוה"ב:

33 אוי - כמו ווי דהכא לא כתיב אשר דמשמע אוי להם לרשעים שמגיע אליהם טובות בעולם הזה כדרך שמגיע טובות לצדיקים בעולם הבא דרעה היא לרשעים כדכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו וגו' דברים ז׳:י׳:

34 צדיקים אי אכלי תרי עלמי מי סני להו - מי שנאוי הוא להם כלומר כלום רע להם לצדיקים שאוכלים שני עולמות שיש להם טובה בעוה"ז ובעוה"ב:

35 אלא אמר רבא אשריהם לצדיקים שמגיע להם - טובות כמעשה הרשעים שבעוה"ז שיש להם טובה כדכתיב ומשלם לשונאיו דכך מגיע לצדיקים בעוה"ז אשריהם שיש להם טובה בעולם הזה ולעוה"ב:

36 ואוי להם לרשעים שמגיע להם - צרות כמעשה הצדיקים שבעולם הזה דמשמע שבאים עליהם צרות כמו שבאים על הצדיקים בעוה"ז דהקב"ה עושה כדי לגבות חובם מהצדיקים בעוה"ז כדי שיהא להם שכר טוב בעוה"ב דכך מצינו צרות לרשעים בעוה"ז אוי להם שאין להם טובה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא:

37 אוקימתון מסכתא פלן - כלומר יש לכם מסכתא סדורה בפיכם מסכתא פלוני ופלוני:

38 איעתריתו פורתא - כלומר יש לכם עושר ואין לכם לטרוח אחר מזונות ויש לכם פנאי לעסוק תדיר בתורה:

39 אמרו לו אין דזבנן - לכל חד וחד מינן קטינא דארעא ומתזנינן מינה ברווחא:

40 קרי עלייהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעוה"ז - דאכלי צדיקים תרי עלמי:

41 לשם אכילה גסה - שלא לשום מצוה אלא נתכוין לאוכלו לשם קנוח סעודה:

42 מי דמי אנן קאמרינן חד דרך - דזה ילך בה וזה יכשל בה:

43 והכא שני דרכים - דלזה נזדמנה לו אשתו ולזה נזדמנה לו אחותו:

44 נפשע - נמרד שמרד בו שפירש ממנו:

45 מקרית עוז - עוז כמו עז אברהם כדכתיב אל צור חוצבתם ישעיהו נא:

46 שהטיל מדינים - בינו ובין בני ישראל כבריחים שנועלים שהחיצונים אינם יכולין ליכנס לפנים וכך אין עמוני ומואבי יכולין להתערב בישראל דכתיב לא יבא עמוני ומואבי:

47 לתאוה - של עבירה יבקש נפרד:

48 זה לוט - דכתיב ביה ויפרדו איש מעל אחיו:

49 יתגלע - כמו לפני התגלע משלי י״ז:י״ד לשון גלוי:

50 תמר זנתה - ונתכוונה לשום מצוה כדי להעמיד זרע מן הצדיקים כדכתיב כי ראתה כי גדל שלה:

51 זמרי זינה - ונתכוון לשם עבירה:

52 מדקאמר גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה מכלל דמצוה שלא לשמה גריעותא הוא והא אמר רב יהודה וכו':

53 אלא אימא גדולה עבירה לשמה - כלומר לשום מצוה כמצוה שלא לשמה:

54 בין רגליה כרע נפל שכב - בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד הרי שבעה:

55 נתכוונה לשם מצוה - כדי להתיש כחו ותהא יכולה להורגו:

56 מ"ב קרבנות - ג"פ ז' מזבחות פר ואיל במזבח:

57 יצאה ממנו רות - שיצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ובתשבחות ברכות ז: ב"ב יד::

58 דקרייה מואב - משמע מאבי: