מקור שמות ד׳:י״ד
14 וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
פירוש רשב"ם על שמות ד׳:י״ד
14 ויחר אף ה' במשה - וחרון אף עשה רושם לפי הפשט כאמור לפנינו: ויפגשהו ה' ויבקש המיתו - כדפירשתי אצל יעקב כשנעשה צולע על יריכו.
15 כי דבר ידבר הוא - הוא נתגדל שם ויש לו חיתוך לשון מצרים.