1בחמשה עשר יום לחדש השני - אז פסקו להם עוגות שהוציאו ממצרים.2ביד ה' - מיתת הבאים בכלח אלי קבר ולא ברעב.3על סיר הבשר - כמו: ועליו מטה מנשה.4ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו - אף אם יתכוונו ללקוט הרבה לא ימצאו בבתים אלא יום דבר יום ביומו, כדכתיב וימודו בעומר. איש לפי אכלו לקטו.5למען אנסנו - מתוך שבכל יום ויום עיניהם תלויות למזונותיהם אלי מתוך כך יאמינו בי וילכו בתורתי. כמו שמפורש בפרשת והיה עקב: ויענך וירעיבך.6והכינו - את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו.7והיה משנה - אף על פי שבכל יום לא מצאו אלא עומר לגלגולת, ביום הששי ימצאו כפליים, שני העומר לאחד.8כי ה' הוציא אתכם - ולא כמו שאמרתם כי הוצאתם אותנו.9ובוקר וראיתם את כבוד ה' - שימטיר לכם לחם בבוקר.10וידעתם כי אני ה' אלהיכם - אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים.11ותעל שכב הטל - שהיה מצפה את המן ומכסהו ודרך טל לעלות.12מחספס - אין לו חבר ופתרונו לפי עניינו מפוזר.13ככפור - שקורין גרישל"א.14ויאמרו איש אל אחיו מן הוא - לפי שלא ידעו מה הוא. וגם דונש פתרו כן. וסוף המקרא מוכיח.15כי לא ידעו מה הוא - ואני אומר: מן הוא. ותרגומו: של מה ולפי שהוא לשון מצרי ובאותו לשון היו רגילין שהוא כמו מה. כתבו משה באותו לשון שאמרו להודיענו, שלפיכך ויקראו בית ישראל את שמו מן - על שהיו תמיהים ואומרים:16מן הוא - כמו מה הוא. וכן: יגר שהדותא. וכמוהו הפיל פור הוא הגורל לא היה צריך לכתוב אלא הפיל הגורל הואיל ובלשון הקדש נכתבה המגילה אלא להודיענו על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור. ואילו לא נכתב מתחילה בלשון שהיו אומרים באותה המלכות לא היינו יודעים למה נקרא פורים.17וילקטו - בלא עומר ובלא מדה.18וימודו - בבתים. וימודו. מן מדד. סבב מן ויסובו.19ויגידו למשה - מה שמצאו משנה ואם יותירו ממנו עד מחר ומשה לא הגיד להם עד עתה מה שאמר לו הקב"ה מיום הראשון, והיה ביום הששי וכו' יביאו והכינו את אשר יביאו והיה משנה.20ויאמר אליהם הוא אשר דבר ה' - מיום ראשון ואני לא הגדתי לכם. ומשה נתכוון שיהיו תמיהים כשימצאו משנה להודיע להם עתה כבודו של יום השבת.21אפו - אפו היה לו לומר בחטף פתח קטן, כמו מן אכל אֱכֹל. מן אמר אֱמֹר. מן אפה אֱפֵה לשון צווי, אלא בשביל שאינו מחובר לאחריו אלא מנוגן ברביע שהוא מנגוני המלכים, לכן נקוד בצירי ולא מצאתי דוגמתו אלא הֵבוּ. אהבו הבו קלון מגניה הושע ד' י"ח.22ולא הבאיש - ואפילו רימה שרגילה לבא מהרה, לא היתה בו.23לא יהיה בו - המן.24וישבתו העם - מכאן ואילך, ביום השביעי.25וטעמו כצפיחת בדבש - ולהלן הוא אומר: והיה טעמו כטעם לשד השמן. פירשו רבותינו: כדבש לתינוקות שמן לזקנים. ואני אומר לפי פשוטו: כשאוכלין אותו כמות שהוא בלא טחינה הוא כצפיחית בדבש. כמו האגוזים קודם טחינה וכתישה מתוקין הם, אבל להלן כתיב: וטחנו ברחים או דכו במדוכה, לפיכך והיה טעמו כשמנה לשמנונית כמו האגוזים שנעשים שמן לאחר כתישה וכן הזיתים ולפיכך כתיב כאן וטעמו ס"א שם והיה טעמו שמתחלף טעם המתיקות ונעשה טעם שמן.26כצפיחית - אין לו חבר, אבל צפחת מים כלי הוא.27גד - מין קטניות הוא עגול.28כזרע גד לבן - כעין הבדולח כדכתיב להלן: ועינו כעין הבדולח. אבל זרע גד אינו לבן.29ויאמר משה אל אהרן - לאחר שהוקם את המשכן, בשנה שנייה שהיה שם ארון העדות. קח נצנצנת אחת וגו'.30לפני העדות - הארון.31אל קצה ארץ כנען - כדכתיב ביהושע: וישבת המן ממחרת.
