מקור שמות כ״ד:א׳
1 וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃
פירוש רשב"ם על שמות כ״ד:א׳
1 ואל משה אמר - מומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים ויאמר ה' אל משה כה תאמר אל בני ישראל. כל הפרשיות הללו עד כאן, ביום ששמעו עשרת הדברים. ואל משה אמר - לבדו בשעת ירידתו בו ביום.
2 עלה אל ה' - למחר.
3 אתה ואהרן וגו' - ואח"כ מיד ירד משה - ויספר לעם את כל דברי ה' וגו'. ואח"כ ירד ולמחר בנה מזבח והקריב קרבנות ובו ביום עלה - ויכסהו הענן ששת ימים וגו'.
4 ואל משה אמר - מלאך.
5 עלה אל ה' - מדלא כתב אלי, כמ"ש לפנינו: עלה אלי ההרה.