רשב״א על מנחות ס״ז

מהדורה: וורשא, תרכ"א

מקור מנחות ס״ז
1 גִּלְגּוּל הֶקְדֵּשׁ פּוֹטֵר, דִּתְנַן: הִקְדִּישָׁהּ עִיסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָה וּפְדָאַתָּה – חַיֶּיבֶת, מִשֶּׁגִּלְגְּלָה וּפְדָאַתָּה – חַיֶּיבֶת, הִקְדִּישָׁהּ עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָה, וְגִלְגְּלָהּ הַגִּזְבָּר וְאַחַר כָּךְ פְּדָאַתָּה – פְּטוּרָה, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְּטוּרָה.
2 בָּעֵי רָבָא: גִּלְגּוּל גּוֹי מַאי? מִיתְנָא תְּנַן: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר וְהָיְתָה לוֹ עִיסָּה, נַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר – פָּטוּר, מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר – חַיָּיב, סָפֵק – חַיָּיב.
3 הָא מַאן קָתָנֵי לַהּ? דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא, וַאֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה דְּקָמְחַיְּיבִי הָתָם – פָּטְרִי הָכָא.
4 הָתָם הוּא, דִכְתִיב ״דְּגָנְךָ״, ״דְּגָנְךָ״ יַתִּירָא.
5 הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, אֲפִילּוּ גּוֹי.
6 אֲבָל הָכָא, תְּרֵי זִימְנֵי ״עֲרִסֹתֵיכֶם״ כְּתִיב, חַד ״עֲרִסֹתֵיכֶם״ כְּדֵי עִיסַּתְכֶם, וְחַד ״עֲרִסֹתֵיכֶם״ וְלֹא עִיסַּת גּוֹיִם וְלֹא עִיסַּת הֶקְדֵּשׁ.
7 אוֹ דִלְמָא רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן קָתָנֵי לַהּ, דְּקָא פָּטְרִי, אֲבָל רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה גָּמְרִי ״רֵאשִׁית״ ״רֵאשִׁית״ מֵהָתָם.
8 אָמַר רָבָא: יְהֵא רַעֲוָא דְּאֶחְזְיֵהּ בְּחֶילְמָא. הֲדַר אָמַר רָבָא: מַאן דְּאָמַר מֵירוּחַ הַגּוֹי פּוֹטֵר – גִּלְגּוּל הַגּוֹי פּוֹטֵר, מַאן דְּאָמַר מֵירוּחַ הַגּוֹי אֵינוֹ פּוֹטֵר – גִּלְגּוּל הַגּוֹי אֵינוֹ פּוֹטֵר.
9 אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: גּוֹי שֶׁהִפְרִישׁ פֶּטֶר חֲמוֹר וְחַלָּה, מוֹדִיעִים אוֹתוֹ שֶׁהוּא פָּטוּר, וְחַלָּתוֹ נֶאֱכֶלֶת לְזָרִים, וּפֶטֶר חֲמוֹר גּוֹזֵז וְעוֹבֵד בּוֹ.
10 הָא תְּרוּמָתוֹ אֲסוּרָה, וְהָא הַאי תַּנָּא דְּאָמַר: מֵירוּחַ הַגּוֹי אֵינוֹ פּוֹטֵר, וְגִלְגּוּל גּוֹי פּוֹטֵר.
11 וְעוֹד אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: חַלַּת גּוֹי בָּאָרֶץ, וּתְרוּמָתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ – מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא פָּטוּר, חַלָּתוֹ נֶאֱכֶלֶת לְזָרִים, וּתְרוּמָתוֹ אֵינָהּ מְדַמַּעַת. הָא תְּרוּמָתוֹ בָּאָרֶץ – אֲסוּרָה וּמְדַמַּעַת.
12 וְהָא הַאי תַּנָּא דְּאָמַר: מֵירוּחַ הַגּוֹי אֵינוֹ פּוֹטֵר, גִּלְגּוּל הַגּוֹי פּוֹטֵר!
13 מִדְּרַבָּנַן, גְּזֵירָה מִשּׁוּם בַּעֲלֵי כִיסִים.
14 אִי הָכִי, אֲפִילּוּ חָלָה נָמֵי? אֶפְשָׁר דְּאָפֵי לָהּ פָּחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח, וְעוֹד.
15 תְּרוּמָה נָמֵי, אֶפְשָׁר דְּעָבֵיד לַהּ כִּדְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא? דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַעֲרִים אָדָם עַל תְּבוּאָתוֹ וּמַכְנִיסָהּ בַּמּוֹץ שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת וּפְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר. אִי נָמֵי, דְּעַיֵּיל לַהּ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְדֶרֶךְ קַרְפֵּיפוֹת?
16 הָתָם בְּפַרְהֶסְיָא, זִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא; הָכָא בְּצִינְעָא, לָא זִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא.
17 מַתְנִי׳ בָּא לוֹ לָעִשָּׂרוֹן, נָתַן עָלָיו שַׁמְנוֹ וּלְבוֹנָתוֹ, יָצַק וּבָלַל, הֵנִיף וְהִגִּישׁ, קָמַץ וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.
18 מִשֶּׁקָּרַב הָעוֹמֶר, יוֹצְאִין וּמוֹצְאִין שׁוּק יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא מָלֵא קֶמַח קָלִי, שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין.
19 גְּמָ׳ וְלָא גָּזַר רַבִּי יְהוּדָה דִּלְמָא אָתֵי לְמֵיכַל מִינֵּיהּ?
20 וּרְמִינְהוּ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹדְקִין אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחֲרִית, וּבִשְׁעַת הַבִּיעוּר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא בָּדַק כּוּ׳.
21 אָמַר רַבָּה: שָׁאנֵי חָדָשׁ,
פירוש רשב״א על מנחות ס״ז
1 ואין מיעוט דתרי קראי אלא לרבות דדגון כותי חייב, ואי קשיא מאי חזית דמרבית לדכותי ארביה לשל הקדש תריץ מסתבר דשל כותי הוה ליה לרבויי שכן נאכל בלא פדיון כשל ישראל, ל"ה. ויש להקשות דא"כ לישתוק מתרווייהו מיעוטי דאתו למעט כותי דמהיכא תיתי למעט כותי אי מדגנך דממעט הקדש הרי בהקדש אית לן לאוקמה ולא בדכותי מטעמא דפרי' דשכן נאכל בלא פדיון, י"ל דאע"ג דמסתבר לרבות כותי טפי משל הקדש מ"מ אי לא כתי' מיעוט לרבויי של כותי ה"א דמדגנך דממעיט הקדש נמעיט נמי כותי ודאתא למעט תרווייהו דכותי וכ"ש דהקדש לכך אצטרי' מעוטי לשל כותי דהשתא כיון דאיכא מיעוט ורבוי אמרי' דמסתבר' לאוקמיה המעוט בהקדש והרבוי בשל כותי משום סברא דשכן נאכל בלא פדיון כדפרישי':