רשב״א על מנחות נ״ז

1 וקמ"ל פי' מאי דקתני לא הפך בהם פטור אע"ג דבשלה מצד אחד, ואמר רבא דאם בשלה בו כגרוגרת במקום אחד חייב ר"ל אע"ג דלא הפך אלא בדחיה בעלמא דעבדי כגרוגרת חייב, דאין לפרש דר"ל דמאי דאמרינן דהפך דחייב דקאמר ר"ל כי בשל כגרוגרת, דמאי הוה אשמועינן רבא בה כי פשי' דשעור שבת הוי כגרוגרת וא"כ השתא מאי אשמועי' רבא דבלא הפך אם בשל כגרוגרת דחייב פשיטא דהכי מדמינן לעיל היכי דמי אלא אע"ג דלא הפך בה הוה בשיל אמאי לא מיחייב, ואין לומר דאתיא לאשמועי' דכגרוגרת חייב הא נמי ידעינן דשיעור חיוב אוכלין דמלאכת דשבת הוי כגרוגרת, וי"ל דאתא לאשמועי' דדוקא במקום אחד אבל לא בשנים ושלשה לא נידוק מינה משום דלא חזי לצרוף. ולישנא בתרא אתא לאשמועי' דגם בשנים ושלשה מקומות חייב נוכל לומר דקאי בין אהפך בין אלא הפך:

2 והשתא דנפקא לן מכל המנחה, דאפי' כשהקומץ מעורב בה חייב עליה אשר תקריבו דמשמע דאקומץ לחודיה קאי למה לי, ל"ה: וקשיא אשר תקריבו מבעי למה דלא מחייב עלה אלא מפני הקומץ שמעורב בה אבל אי שקליה לקומץ מינה לא מחייב עלה: וי"ל דבהך מנחה דאיירי קרא דהיינו מרחשת לא מצי שקל לקומץ עד לאחר אפיה א"כ לא אתא למימר דאי שקיל קומץ מינה קודם עשייתו דלא מחייב עליה דפשיטא דאי שקיל קומץ מינה קודם גמר אפייתה לאו מנחה: ואם תאמר דמאי דחייב בה קרא הוי כי הקומץ מעורב בה דבלאו הכי לא מקריא מנחה ולא היה צריך לומר אשר תקריבו לומר דצריך שיהא בה הקומץ דפשיטא דלא הוה מקריא מנחה וממנחה דכתיב לבד סגי, ואי נימא דמשום מנחת סלת דשקיל קומץ מינה קודם אפיה ועשיית שאר המנחה לומר דלא מחייב עלה אתיא, דהא ליתא משום דמלא תאפה חלקם נפקא לן לעיל דחייב עליה לכך קאמר כאשר תקריבו לא הוה צריך:

3 אי הכי דקא"ל ר' יונתן, פי' דכיון דאמרת דמאי דאמר ר' עקיבא דלחם הפנים מדת היבש היא ולא נתקדשו קודם אפיה אע"ג דהיה יכול לקדשה קודם אפיה כגון שנילושו בביסא דלח ותקדשם אפ"ה מוקמת לרע"ק דמיירי דלשם על גבי קטבליא כמו כן כי מוכח ר' יונתן דמדת היבש אינה נמשחת כל עיקר משום דכתי' בלחם הפנים דאינם קדושים קודם אפיה ואם מדת היבש במשיחה נמצא דכשמודדו בהם נתקדשו אלא ודאי לא נמשחו ומאי ראיה הלא יכול להיות דנמשחו ומה דלא נתקדשו לחם הפנים קודם אפיה כדמשמע בקרא דתביאו לחם תנופה היינו משום דלא היו מודדין אותם בעשרון של כלי קדש יבש אלא שהיו מודדין בכלי חול, שהרי כמו דאמר לרע"ק בלישה שראויה להעשות בביסא דאמרת דלשה ע"ג קטבליא כדי שלא נתקדשו בלישה כמו כן נוכל לומר גבי המדידה לר' יונתן דאעפ"י דהיו יכולים להקדישו במדידת עשרון שנמשחה דאפ"ה לא היו מקדשין אותם למדדו שם כי אם בכלי חול:

4 המעלה מכל, פי' מאחד מאלה. חייב, כאלו העלהו ע"ג המזבח, פי' דכתי' ואל המזבח לא יעלו דסמיך ללא תקטירו ממנו, ל"ה. ר"ל דמאחר דכתיב אשה לא תקטירו למה הוצרך למזבח לא יעלו אלא לרבויי כבש אתא: