רשב״א על מנחות נ״ג א

1 ״זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ה׳ אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ. וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל״. אֲמַר לֵיהּ: מִצְוָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לִי לְעַכֵּב.

2 אֲמַר לֵיהּ: לְעַכֵּב, נָמֵי כְּתִיב ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״, אֶלָּא מַצָּה.

3 מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: וְאֵימָא ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״, אֶלָּא שִׂיאוּר.

4 שִׂיאוּר דְּמַאן? אִי דְּרַבִּי מֵאִיר – לְרַבִּי יְהוּדָה מַצָּה מְעַלְּיָא הִיא, אִי דְּרַבִּי יְהוּדָה – לְרַבִּי מֵאִיר חָמֵץ מְעַלְּיָא הוּא.

5 אִי דְּרַבִּי מֵאִיר, לְרַבִּי מֵאִיר – מִדְּלָקֵי עֲלֵיהּ, חָמֵץ הוּא! אֶלָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, לְרַבִּי יְהוּדָה.

6 מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאֵימָא: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״ – אֶלָּא חָלוּט. חָלוּט מַאי נִיהוּ? רְבִיכָה. אִי דְּאִיכָּא רְבוּכָה – כְּתִיב בָּהּ רְבוּכָה, וְהָא לָא כְּתִיב בָּהּ רְבוּכָה.

7 וְאֵימָא: דִּכְתִיב בָּהּ רְבוּכָה – מִצְוָה בִּרְבוּכָה, וּדְלָא כְּתִיב בַּהּ רְבוּכָה – אִי בָּעֵי רְבוּכָה לַיְיתֵי, אִי בָּעֵי מַצָּה לַיְיתֵי.

8 מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא, וְאֵימָא: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״ – לְמֵיקָם גַּבְרָא בְּלָאו בְּעָלְמָא, וְאִיפְּסוֹלֵי לָא מִיפַּסְלָא?

9 אֶלָּא מְנָלַן? כִּדְתַנְיָא: ״מַצָּה״ – יָכוֹל מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תִּהְיֶה״ – הַכָּתוּב קְבָעָהּ חוֹבָה.

10 בְּעָא מִינַּהּ רַבִּי פְּרִידָא מֵרַבִּי אַמֵּי: מִנַּיִן לְכׇל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּילּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין, וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחֲמִיצוּ? נִלְמְדֶנָּה מִפֶּסַח, דִּכְתִיב ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת״.

11 אֲמַר לֵיהּ: בְּגוּפַהּ כְּתִיב ״מַצָּה תִּהְיֶה״, הַחְיֶיהָ.

12 וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְעַכֵּב? אִם כֵּן, לִיכְתּוֹב קְרָא ״מַצָּה הִיא״, מַאי ״תִּהְיֶה״? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

13 אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי פְּרִידָא: רַבִּי עֶזְרָא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבְטוֹלָס, דְּהוּא עֲשִׂירִי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא, קָאֵי אַבָּבָא. אֲמַר: מַאי כּוּלֵּי הַאי?

14 אִי בַּר אוֹרְיָין הוּא – יָאֵי, אִי בַּר אוֹרְיָין וּבַר אֲבָהָן – יָאֵי, וְאִי בַּר אֲבָהָן וְלָא בַּר אוֹרְיָין – אִישָּׁא תֵּיכְלֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: בַּר אוֹרְיָין הוּא. אֲמַר לְהוּ: לֵיעוּל וְלֵיתֵי.

15 חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה עֲכִירָא דַּעְתֵּיהּ, פְּתַח וַאֲמַר: ״אָמַרְתְּ לַה׳ אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ״, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַחֲזֵק לִי טוֹבָה שֶׁהוֹדַעְתִּיךָ בָּעוֹלָם.

16 אָמַר לָהּ: ״טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ״ – אֵינִי מַחְזִיק טוֹבָה אֶלָּא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהוֹדִיעוּנִי תְּחִלָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם״.

17 כֵּיוָן דְּשַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר ״אַדִּיר״, פָּתַח וְאָמַר: יָבֹא אַדִּיר וְיִפָּרַע לְאַדִּירִים מֵאַדִּירִים בְּאַדִּירִים.

18 יָבֹא אַדִּיר – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה׳״. וְיִפָּרַע לְאַדִּירִים – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם״. מֵאַדִּירִים – אֵלּוּ הַמִּצְרִים, דִּכְתִיב: ״צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״. בְּאַדִּירִים – אֵלּוּ מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם״.

19 יָבֹא יָדִיד בֶּן יָדִיד, וְיִבְנֶה יָדִיד לְיָדִיד בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יָדִיד, וְיִתְכַּפְּרוּ בּוֹ יְדִידִים.

20 יָבֹא יָדִיד – זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר ה׳״.