רד"ק על תהילים ט׳:י״ט

1 כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥ת ענוים עֲ֝נִיִּ֗ים תֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃

פירוש רד"ק על תהילים ט׳:י״ט

1 כי לא לנצח ישכח אביון אם יעמדו ישראל בצרה מפלשתים לא יהיה זה לארך זמן

2 תקות ענוים תאבד לעד: לא שזכר עומד במקום שנים; וכן מנהג הלשון בהרבה מקומות. ענוים כתיב בוא"ו וקרי עניים ביו"ד; וקרוב הוא כי העניים הם ענוים ברוב.