1מזמור לדוד להזכיר: אפשר כי מלת להזכיר הוא אחד מטעמי הנגינות, כמו שכתבנו במזמור הרביעי. ויש מפרשים להזכיר כמו להודות; וכן: הזכירו כי נשגב שמו ישעיהו יב ד. ולפי דעתי כי המזמור הזה חברו דוד להתפלל בו כל איש מדכה בחליים ובצרת נפשו; וזהו להזכיר ולהודיע לכל אדם נדכה ונשבר שיתפלל בו.2יהוה אל בקצפך הקו"ף בסגו"ל, כמו אל"ף אשתך כגפן פריה תהלים קכח ג.3תוכיחני ופרוש4ובחמתך תיסרני: ואל בחמתך. ואל שזכר עומד במקום שנים. וכן: תקות עניים תאבד לעד שם ט יט. והפסוק כפול במלות שונות.5כי חציך החליים שהם כחצים6נחתו בי מבנין נפעל; משפטו בתשלומו: ננחתו; ולולא החי"ת שהיא גרונית היה נדגש, כמו: נצבו, נגשו.7ותנחת מבנין הקל; וענינו ענין ירידה, כתרגום וירד בראשית יב י: ונחת .8עלי ידך: מכתך. ולפי שהמכה נעשית ביד נקראת המכה יד.9אין מתם בבשרי מפני זעמך מתם: שלמות ובריאות. רוצה לומר: כי בשרו נגוע כלו. והמ"ם הראשונה נוספת, ושרשו תמם. ואדני אבי, זכרו לברכה, כתב: כי המ"ם הראשונה שרש והוא מן מתי מספר שם לד ל, ושרשו מתה, ובתשלומו מתיום בשקל שלשם, פתאם. ופרושו: שלא נשאר בו צורת אדם מרוב נגעיו.10אין שלום בעצמי אפילו עצמי שהן חזקות מן הבשר אינן בשלום, כי כאבות הן. וטעם מפני זעמך:11מפני חטאתי: כי זעמת עלי מפני חטאתי, ולא לחנם. כי חיב אדם להצדיק עליו את הדין: ידע בעון, עצמו, או לא ידע.12כי עונתי עברו ראשי המשיל עונותיו למים רבים שעברו ראשו והוא טובע בהם13כמשא כבד יכבדו ועוד המשילם למשא כבד שלא יוכל שאתם.14ממני: כלומר אין בי כח לסבלם. והמשל רוצה לומר: שאין בו מעשים טובים כל כך שיקלו העונות.15הבאישו מבנין הפעיל ונמצא עומד. וכן: ולא הבאיש שמות טז כד.16נמקו חבורתי והחבורות הן הבועות שנעשו בבשר שהן מלאות לחה סרוחה. וכן המכה שנצרר בה הדם נקראת חבורה. וטעם נמקו מרוב היות הלחה בהן נמק ונמס העור מעליהן עד שיוצאת הלחה ומבאישה; וכל זה17מפני אולתי: שלא שמרתי דרך יי'.18נעויתי שחתי עד מאד מרוב החליים נעוה הגוף והולך שח וכפוף.19כל היום קדר הלכתי: והפנים חשכו וקדרו. וטעם כל היום: כי אין לי מנוחה בשעה אחת מן היום, אלא כל היום אני חולה וכאב. והלכתי פעל עומד אף על פי שהוא מן הדגוש; ומורה על רב הפעלה.20כי כסלי מלאו נקלה הכסלים הם תחת המתנים מעל לעקרי הירכים, והם סמוכים לכליות ויקרה להם החלשות והחולי. ופרוש נקלה: נגע נקלה ונבזה, והוא חסר המתואר כמו כי חמודות אתה דניאל ט כג; כעדר הקצובות שיר ד ב, והדומים להם. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: נקלה שם מענין קלוי באש ויקרא ב יד. ואמר זה על רוב חמימות החולי כמו שאמר איוב ו י: ואסלדה בחילה. והזכיר עוד:21ואין מתם בבשרי: כי כן דרך הבוכה והנוהם לכפול דבריו. מתם פרשתיו בפסוק ד למעלה.22נפוגותי ענין רפיון וחלישות. וכן: ויפג לבו בראשית מה כו; על כן תפוג תורה חבקוק א ד; אל תתני פוגת לך איכה ב יח; ובמשנה יומא ג ה: כדי שתפוג צנתן.23ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי: שאגתי בקולי וצעקתי מרוב נהמת לבי שלבי נוהם על החולי ועל הצרות.24אדני נגדך כל תאותי לא נעלמה ממך תאותי שאני מתאוה לחיות מחליי. ולפי שאמר שאגתי הזכיר התאוה שהיה בלב. אמר: בין אשאג, בין לא אשאג אתה יודע תאות לבי ונגדך היא.25ואנחתי ממך לא נסתרה: שאני נאנח בקרבי על חיי. והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: נגדך לבדך כל תאותי, אולי אחיה מחליי; ולא נגד הרופאים.26לבי סחרחר כי אין לו העמדה, כי האדם השלו לבו שוקט ושאנן, ומי שיש לו צרות רבות מחשבותיו הולכות וסובבות אנה ואנה. ופרוש סחרחר: סביב; ותרגום סביב בראשית כג יז ובכל המקומות: סחור סחור, ונכפלו בו העי"ן והלמ"ד.27עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי: כי החולה ובעל הצרות יחלשו אבריו וגופו, ויחלש גם כן אור עיניו. ובאמרו: גם הם ולא אמר גם הוא, כן מנהג הלשון בהרבה מקומות, כמו: קשת גברים חתים שמואל א ב ד; קול נגידים נחבאו איוב כט י, והדומים להם. רוצה לומר גם כן הם: העינים, לקו באורם, שאינם אתי.28אהבי ורעי האנשים שהם מלאים מכאבים ברוב ישבחום אהביהם ואחיהם, כי ילאו לראות בצרתם ותרחק נפשם מהם כמו שאמר: כל אחי רש שנאהו משלי יט ז.29מנגד נגעי יעמדו שלא יבקרוני כי הבקור מחזק נפש החולה.30וקרבי מרחוק עמדו: כפל ענין במלות שונות. וקרובי כמו רעי: נקרא הרע קרוב שהוא קרוב אל רעו בדעתו וברצונו, או אם יהיה עסק ביניהם, או אם יהיו שכנים, או שיהא שאר בשר.31וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו: האהבים והרעים יעמדו מנגד והאויבים ידברו רעות. ופרוש וינקשו: שמו מוקש לנפשי בדברים לספותה. ופרוש מבקשי נפשי: לספותה; וחסר לספותה. וכן: אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך שמואל א כב כג. והוות לשון שברון וענינים רעים.32ואני כחרש לא אשמע אני אשמע דבריהם על ידי ספור או אשמע מהם כי לא יתכסו ממני ואני שומע ועושה עצמי כחרש כאלו אינני שומע מה שהם אומרים33וכאלם לא יפתח פיו: ושמתי גם כן עצמי כאלם שלא יפתח פיו, כן אני שומע חרפתי ואינני משיב.34כי לך יהוה הוחלתי ומה לי להתוכח עמהם ולהשיב על דבריהם, כי אין לי בהם תוחלת שיועילוני אלא לך לבדך הוחלתי.35אתה תענה אדני אלהי: וכמו שהוחלתי לך כן תענה אותי כי אתה אדון על הכל, ואתה אלהי שתקח משפטי מהרשעים.36כי אמרתי בלבי37פן ישמחו לי אם לא תענני ותצילני מצרותי ישמחו לי באבדי, כי38במוט רגלי עלי הגדילו: לשונם; ומה יעשו אם אמוט מכל וכל ולפיכך אפחד שאמות מחליי.39כי אני לצלע נכון לפיכך אפחד שאמות מתוך חליי כי אני נכון תמיד לצלע שאלך צולע ממכאובי40ומכאובי נגדי תמיד: שלא ירחק מכאובי ממני.41כי עוני אגיד לפיכך אני דואג כי אזכור עוני ואגידנו בינו לביני אולי אמות ממנו42אדאג מחטאתי: פן תהיה לי למוקש.43ואיבי חיים עצמו אני במכאובי תמיד והם בחיים עצומים וטובים.44ורבו שנאי שקר: שקר: חנם. רוצה לומר: אותם ששונאים אותי בחנם. כמו: אך לשקר שמרתי שמואל א כה כא. והם רבו בבנים ובנכסים, ואני עני ונדכה.45ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי * טוב: עתה יספר איך שנאים אותו בחנם: כי היה מן הדין שיאהבו אותי, כי אני הטיבותי להם והם ישלמו לי רעה תחת טובה. ולא אדע דבר למה ישטנוני, אם לא שמקנאים בי שאני רודף הטוב והם רודפים הרע, לפיכך ישטנוני. ומלת רדפי כתובה רדופי, רוצה לומר: שהטוב רדופי שאני רודף אחריו, וקרי רדפי והוא מקור על הפועל, ונמשכה הרי"ש בטעם כמו מיורדי בור תהלים ל ד.46אל תעזבני יהוה כמו שהם חושבים שאין לי עוזר;47אלהי אל תרחק ממני: אלא תהיה קרוב לצעקתי.48חושה מהרה49לעזרתי אדני תשועתי: שאתה הוא אדון תשועתי, ולא אחר. או פרושו: חושה לתשועתי ולמ"ד עזרתי במקום בי"ת; ויי' קריאה. וזה המזמור חברו דוד ונתנו לידותון המשורר .
