רד"ק על תהילים י׳

1 למה יהוה תעמד ברחוק המזמור הזה לא אמרו דוד על ענין אחד מיוחד, אלא תפלה היא שיתפלל בה כל אדם שהוא בצרה מאויבו. וספר בו דרכי הרשע בעשקו העני ואשר אין לו כח להנצל ממנו. ולפי שברוב לא יעשה העושק בפרהסיא ספר עשק עשק הרשע שיעשוק העני במארב ובמסתר, ואין לו דרך להשמר ממנו אלא על יי' עיניו. וספר מעשי הרשע ביחיד וברבים, כי הרשע הוא אחד ועוזריו הם רבים. וכלל בו גם כן העושר שעתידין אמות העולם לעשוק את ישראל בארצם; לפיכך אמר: אבדו גוים מארצו טז. ואמר: לערץ אנוש מן הארץ יח. אמר: למה יי' תעמד ברחוק? כי כשתבוא העזרה מאתו לעני ולצועק כאלו הוא קרוב אליו ועוזרו, כמו שאמר דברים ד ז אשר לו אלהים קרבים אליו; ואמר תהלים קמה יח: קרוב יי' לכל קראיו; וכשהאויב מתגבר כאלו האל ברחוק ומעלים עיניו מן העני, לפיכך אמר: למה יי' תעמד ברחוק. ובי"ת ברחוק עומד במקום שנים, רצוני לומר: במקום רחוק.

2 תעלים לעתות בצרה: לעתות שהעני בצרה.

3 בגאות רשע ידלק עני זהו בפרהסיא שירדף אותו בגאותו.

4 יתפשו במזמות זו חשבו: יתפשו הוא תפלה: יהי רצון מלפניך שיתפשו הרשעים במזמות שחשבו לתפוש העניים. ופרוש זו כמו: אשר; וכן ישעיהו מב כד.

5 כי הלל רשע לפי שהוא מהלל עצמו

6 על תאות נפשו שעושה ואין מונע ממנו, תראה לו אתה שיש גבה עליו ויתפש במה שיחשב לעשות.

7 ובצע ברך נאץ יהוה: הרשע מברך ומשבח הבצע ומי שאוחז דרכו ומנאץ האל; ואומר: שאין יכלת בידו להציל העשוק מידו, או שאין משגיח עליו כמו שאמר יג: אמר בלבו לא תדרש.

8 רשע כגבה אפו גבה הלב מתראה בפנים, והפנים מכונים באף, לפי שהוא גבה על הפנים, כמו: ויפל לאפיו שמואל א כ מא שהוא כמו על פניו, וישתחוו לו אפים ארצה בראשית מב ו: כמו על הפנים.

9 בל ידרש מפני גבהותו וגאותו לא ידרש אלהים ולא יתפלל אליו.

10 אין אלהים כל מזמותיו: כל מזמות הרשע ומחשבותיו: כי אין אלהים שפטים בארץ; וכל מה שירצה האדם לעשות יעשה, כי אין דורש ואין מבקש, לפיכך לא ידרש אלהים.

11 יחילו דרכו מענין חיל כיולדה תהלים מח ז. אמר: כי דרכי הרשע הרעים יחילו העניים

12 בכל עת כי כל זמן שהוא בעולם יפחדו ממנו.

13 מרום משפטיך מנגדו מרום הוא קריאה לאל יתברך. אמר: כי אתה, יי' מרום, משפטיך הם מנגדו ולא יגעו בו, לפיכך הוא מתגאה.

14 כל צורריו הם העניים.

15 יפיח בהם: כמו נפיחת הפה הם לפניו. או הוא מענין פח ומוקש, כלומר שישים בהם פח ללכדם. וכן יפיחו קריה משלי כט ח.

16 אמר בלבו בל אמוט חושב בלבו בל אמוט לעולם, לא אמוט מגדולתי.

17 לדר ודר אשר לא ברע: לדר ודר אחיה כי לא אהיה ולא אראה ברע; לפיכך אחיה זמן רב.

18 אלה פיהו מלא ומרמות ותך כן דרך הרשע, כשירצה לרמות אחרים ישבע להם בפה מלא, שיראה כי בכל כונתו נשבע, והם מרמות ותך. ותך היא כמו מרמה, לפי שאין בתוך לבו מה שמראה בפיו.

19 תחת לשונו עמל ואון: כשישבע בלשונו, תחת לשונו יש עמל ואון. והלב הוא תחת הלשון שהוא נסתר מהנגלה בלשון; וכן ורומם תחת לשוני תהלים סו יז הוא אומר על הלב. ומלא אינו אומר אלא פעל: כמו וכבוד יי' מלא את המשכן שמות מ לד. מר: שהוא ממלא פיו באלה כדי שיאמין אדם בו, ומשקר בו.

20 ישב במארב חצרים חצרים הם ערי הפרזות שהן על הדרכים: כמו ובנתיה וחצריה יהושע טו מה; חצרים תשב קדר ישעיהו מב יא. על דרך: פרזות תשב ירושלם זכריה ב ה.

21 במסתרים יהרג נקי כי ברב הפעמים הרשע לא יעשה מעשה הרע בפרהסיא אלא ישב במארב ובמסתרים, שישמור מבני אדם שלא יראוהו. ולא ישמור מהאל הרואה כל!

22 עיניו לחלכה יצפנו: לחלכה כמו חלך והה"א נוספת; ופרושו: לעני. אמר: שעיני הרשע יצפנו לעני ללכדו. ויצפנו פעל עומד, כלומר: ישים עיניו במקום צפון ומשם יביט הדרכים.

23 יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטף עני יחטף עני במשכו ברשתו. המשילו לאריה שהוא עומד בסכתו ויארב לחטף אשר יעבור עליו, או קרוב לו כדי שלא ישמרו ממנו ויברחו מפניו כשיראוהו; וכשיראה הטרף יחטף. והחטיפה היא הלקיחה במהירות, כי הרשע ישב במארב במסתר. ואחר כך המשילו לציד שיפרוש רשתו ויעמוד רחוק מרשתו כדי שלא ישמר העוף ממנו, וחבלי הרשת בידו, וכשיפול העוף ברשת ימשוך הרשת בחבלים שבידו והעוף נתפש: כן דרך הרשע. פעמים לא יהיה במארב אלא יעמוד רחוק מן הדרכים, כדי שלא ישמרו בני אדם ממנו, וכשיראה עניים וחלושים ירוץ אליהם. או יעמיד מבני חבורתו בדרכים בלא כלי זין והוא עם המזוינים מרחוק. וכשיעברו בני אדם החלושים יעשו אלו להם סימן והם באים; והם להם כמו הרשת לציד. ועוד ספר דרך אחרת שעושה הרשע, והוא מה שאמר:

24 ודכה ישח ודכה כתיב בוא"ו וקרי ביו"ד, והוא"ו והיו"ד מתחלפין. אמר: כי עוד בענין אחר הוא דרך הרשע לתפוש העניים. יעשה עצמו דכא ושח. הוא וחבורתו יעשו עצמם חולים ומדוכאים כדי שלא ישמרו בני אדם מהם ויצאו עמהם בחבורה בדרך; וכשהם רחוקים מן הישוב מראים להם כחם ועצמם ותופשים אותם, וזה:

25 ונפל בעצומיו חלכאים: והוא כתיב מלה אחת וקרי שתי מלות חל כאים, ופרושו: עדת הנכאים והחלושים. ועצומיו הוא תואר לחבריו העצומים, ידיו ורגליו. וכל אלה הדרכים שספר בענין הרשע להראות, כי בכל אלה הדרכים ישמר מבני אדם ולא ישמר מהאל, ומראה עצמו כי איננו ירא מהאל; כי אמר בלבו אינו רואה ואינו יודע, כמו שאמר:

26 אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח: אם ידע שכח. או פרושו: כי איננו יודע כלל, כמו האדם ששכח הדבר ואינו יודעו, או כאדם שיודע הדבר ומסתיר פניו ואינו רוצה לראותו לעולם; לפיכך אמר:

27 קומה יהוה אל נשא ידך לפי שהרשע אומר שאינך רואה, קומה אתה ונשא ידך עליו

28 אל תשכח ענוים : כמו שהרשע אמר שכח אל. עניים כתיב וקרי ענוים.

29 על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש: כי על מה הוא מנאץ אותך? אלא לפי שאמר בלבו כי לא תדרוש ולא משגיח מה שהוא אומר ועושה.

30 ראתה חסרה היו"ד, שהיא במקום למ"ד הפעל, מהמכתב. הרשע אומר שאין אתה רואה; אבל אתה ראיתה הכל.

31 כי אתה בודאי

32 עמל וכעס תביט העמל והכעס שעושה הרשע לעניים תביטהו אתה.

33 לתת בידך כאשר תרצה לקחת משפט העניים מהרשע. כי

34 עליך יעזב חלכה החלך, והוא העני, דינו; כי פעמים רבות ראה,

35 יתום אתה היית עוזר: שהיית עוזר היתום ומי שאין לו כח, לפיכך הוא מיחל לך ועוזב דינו עליך. וחלכה הה"א נוספת כמו שפרשנו למעלה ח

36 שבור זרוע רשע שבור זרועו ותקפו

37 ורע תדרוש רשעו בל תמצא: שהוא אומר כי לא תדרוש כמו שאמר למעלה יג הראה לו כי אתה דורש; ואם אתה עושה כן לא תמצא רשע בארץ, כי אם תשבור זרועו הנשאים ישמעו וייראו. ורשע ורע הוא כפל דבר.

38 יהוה מלך עולם ועד כשתעשה משפט ברשעים העושקים ישראל בגלות אז תהיה מלך עולם ועד ואין מורה את פיך כמו שאמר זכריה יד ט: והיה יי' למלך על כל הארץ; ואז

39 אבדו גוים מארצו: ותשוב המלוכה לישראל.

40 תאות ענוים שמעת יהוה שמעת כמו תשמע, ופרושו: שמעת תפלתם כתאותם. או פרושו: שמעת תאותם קודם שיוציאוה מפיהם, כמו שאמר ישעיהו סה כד: והיה טרם יקרא ואני אעשה וגומר.

41 תכין לבם תסיר מלבם טרדת העולם כי לבם טרוד בענים ומרודיהם, ואתה תעזרם להכין לבם אליך בכונה. ואז

42 תקשיב אזנך: לתפלתם. ופרוש תקשיב אזנך: תשים ותהיינה אזניך קשובות.

43 לשפט יתום ודך ומה היה תפלתם? לשפט יתום ודך. ופרושו: לקחת משפטם מיד עושקיהם.

44 בל יוסיף עוד לערץ אותם ולהפחידם עוד

45 אנוש מן הארץ: ולא ייראו כי אם ממך. לערץ פעל יוצא וכמוהו פעל יוצא בקומו לערץ הארץ שם ב יט; העלה נדף תערוץ איוב יג כה.