1לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך אבימלך הוא אכיש מלך גת, ושנים שמות היו לו. או היה שם כנוי לכל מלך מפלשתים אבימלך, כי כן מצאנום בימי אברהם ובימי יצחק.2ויגרשהו וילך: היה בסכנה גדולה, ושנה טעמו, שפרושו: דעתו ודברו כמו יונה ג ז: מטעם המלך, כדי שיתנכר אליהם. או לפי שבראותם אותו, כי היה שוטה ומתהולל לא יחושו עליו ועל גבורתו ולא ימיתוהו; וכיון שגרשהו אכיש ואמר שמואל א כא טז: הזה יבוא אל ביתי? הודה לאל שהצילהו וחבר זה המזמור. והוא באל"ף בי"ת בראשי הפסוקים זולתי הוא"ו, שהיא באמצע פסוק. ובדרש שוחר טוב בקצת שנוי: מרוב השמחה ששמח דוד בהנצלו עשה שירה זו באל"ף בי"ת.3אברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי: כי תמיד הוא עשה לי נסים וחייב אני לברכו ולהללו תמיד בכל עת. ובדרש שם: מה הוא תמיד? זהו שאמר הכתוב קהלת ג יא: את הכל עשה יפה בעתו. אפילו השטות יפה בעתו בעתה; הוי: לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך. עשה עצמו כשוטה ושנה את עצמו טעמו וכתב על הדלתות: אכיש מלך גת חיב לי מאה רבוא זהובים.4ביהוה תתהלל נפשי לא במושיע אחר, כי אין לי מושיע זולתו; והוא נתן בלב אבימלך לגרשני, ולא חקר עלי.5ישמעו ענוים וישמחו: הענוים בשמעם הצלתו ישמחו, אבל לא הגאים, שהיו שונאי דוד.6גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו: אמר כנגד הענוים: גדלו ליי' אתי על הישועה שהושיעני, ואני ואתם יחדו נרוממה שמו.7דרשתי את יהוה וענני כי בהיותו בין ידיהם היה בלבו דרש את יי' ומתחנן לפניו בלבבו שיצילהו מידם.8ומכל מגורותי הצילני: מזו וממגורת שאול ששלח לביתו להמיתו, והטיל החנית כמה פעמים אליו להמיתו.9הביטו אליו ונהרו עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים. אמר: כל בני אדם שהם בצרה יביטו אליו וינהרו. ונהרו כמו ירמיהו לא יב: ונהרו אל טוב יי', שענינו ההליכה במרוצה כמו הנהר; כמו שירוץ אדם אל מגדל עוז להשגב בו יביטו אל יי' וירוצו אליו ולא יבושו בבטחונם. וזהו:10ופניהם אל יחפרו: לא יבשו, כי יראו שזה עני קרא ויי' שמע. יחפרו ענין בשת כמו ישעיהו כד כג: וחפרה הלבנה. ואמר: ופניהם, לפי שהבשת תראה בפנים, כמו שאמר שם כט כב: ולא עתה פניו יחורו. ויש מפרשים בעל התרגום רש"י ואבן עזרא: ונהרו ענין אורה, מן ואל תופע עליו נהרה איוב ג ד; רצונם לומר: הביטו אליו הצריכים לעזרתו, ונהרו פניהם, כלומר שיושעו.11זה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו: על עצמו אמר כמו שפרשנו.12חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם: כשהאיבים חנים סביבם להרע להם מלאך יי' חנה סביבם ואין בהם כח לגעת בהם, ויחלצם. וטעם מלאך כמאמר דניאל: אלהי שלח מלאכה וסגר פס אריותא דניאל ו כג; וכן אמר ישעיהו סג ט: ומלאך פניו הושיעם; המלאך הגאל אתי מכל רע בראשית מח טז.13טעמו ידיעת השכל ובחינתו יקרא טעם; וכן משלי לא יח: טעמה כי טוב סחרה. כמו שיטעם האדם המאכל ויבחננו בעצמו אם מר, אם מתוק, אם מלוח, אם תפל.14וראו גם כן במראה השכל, או במראה העין ותראו בעיניכם.15כי טוב יהוה שמגיע טובו לחוסים בו, ותכירו ותדעו כי16אשרי הגבר יחסה בו:17יראו את יהוה קדשיו יראו האל"ף נחה; ואלו היתה נראית היה על משקל שמרו זכרו; ולהפריד בינו ובין יראו, מן ראה, הניחו האל"ף. וקדשיו הם המונעים עצמם מרב התאוה, כמו המזיר עצמו מן היין שנקרא קדש, שנאמר עליו במדבר ו ח: קדש הוא ליי'. ואמר: אתם קדשי עליון, המספיקים את עצמכם במעט מן העולם, ואין אתם רודפים אלא אחר הטרף, לא תיראו שיחסר טרפכם. יראו את יי' לבדו והוא יטריפכם זה הצורך.18כי אין מחסור ליראיו: ואמר זה לפי שהוא היה גולה בין פלשתים ואין לו שם יודעים ומכירים אותו שיתנו לו לחם לאכול; ולפי שירא את יי' לא חסר טרפו.19כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב: כי תראו, כי הכפירים שיש להם גבורה בבקשת טרפם, פעמים רשו ורעבו ולא תועיל להם גבורתם. וכן אמר איוב ד יא: ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו; אבל דרשי יי' לא יחסרו כל טוב.20לכו בנים שמעו לי פעמים תפול לשון הליכה על זרוז המעשה; לא שירצה בו הליכה ממש, כמו לכה נא אנסכה בשמחה קהלת ב א; לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות ירמיהו יחי ח; לכו נא ונוכחה ישעיהו א יח והדומים להם; וכן: לכו בנים שמעו לי. ופרוש בנים: אותם ששומעים ושומרים מוסרי ולמודי; וכן בני הנביאים מלכים ב ב ג ובכל מקום: תלמידי הנביאים.21יראת יהוה אלמדכם: לפי שזכר סביב ליראיו, כי אין מחסור ליראיו אמר: מי שירצה להיות מיראיו אני אלמדנו היראה. ועוד אמר:22מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב: כלומר: מי שירצה בחיים ובימים שיראה בהם טוב ישמע יראת יי' שאלמדנו. והחיים וימי הטוב הם בעולם הזה ובעולם הבא. ומה היא היראה?23נצר לשונך מרע שלא תדבר רע בבני אדם; ובכלל זה עדות שקר וקללת אב ואם, וקללת הדין והמלך, וכל שכן ברכת השם.24ושפתיך מדבר מרמה: שלא תדבר אחד בפה ואחד בלב. ואלו הן שפתי מרמה: שמרמה את חברו, שמדבר לו טובות, וחשב בלבו רעתו, כמו שאמר הכתוב ירמיהו ט ז: בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. וזהו מצות לא תעשה שבלב, כמו ויקרא י טיז: לא תשנא את אחיך בלבבך. ואמר משלי ג כט: אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.25סור מרע רצונו לומר: סור מלעשות רע; ובכלל זה כל הלאוין אשר במעשה.26ועשה טוב כלל בו כל מצות עשה שבמעשה.27בקש שלום בפה.28ורדפהו: בלב, וזהו יראת יי' שלמדתי אתכם; כמו העבד שירא את אדניו ועושה מצותיו ונזהר שלא יעבור את פיו לכל אשר יצונו.29עיני יהוה אל צדיקים מי שאחז הדרכים האלה נקרא ירא יי' וצדיק. ומהו תגמולו מאת האל? ששמירת האל דבקה בו ומצילתהו בכל דרכיו. וזהו עיני יי' אל צדיקים. ואם יקרהו שום פגע יקרא אליו וישמע צעקתו ויצילהו מצרתו וזהו:30ואזניו אל שועתם:31פני יהוה בעשי רע בצדיקים עיניו ושמירתו לטובה; ובעשי רע פניו32להכרית מארץ זכרם: כמו ויקרא כ ג: ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו.33צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם: טעמו אל הצדיקים שזכר, לא בעשי רע הדבק בו. וכן: ואף לאמתך תעשה כן דברים טו יז; ואם שלש אלה לא יעשה לה שמות כא יא.34קרוב יהוה לנשברי לב לשמוע צעקתם ותפלתם.35ואת דכאי רוח יושיע: כפל ענין במלות שונות.36רבות רעות צדיק כי פעמים רבות ינסה האל את הצדיק לטובתו, ולהראות צדקתו לבני אדם כי לא ימוט לבו ולא יטה מדרך אמת מפני הצרה.37ומכלם יצילנו יהוה: שלא יכשל באחת מהן, כמו שאמר משלי כד טז: כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה.38שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה: כי העצמות מעמידי הגוף ויסודו. נשברה מלעיל והוא נפעל עבר; רוח נשברה תהלים נא יט מלרע והוא נפעל עומד.39תמותת רשע רעה הרעה שחושב הרשע לעשות לצדיק, אותה רעה תמיתהו כמו שאמר תהלים ז טז: ויפל בשחת יפעל.40ושנאי צדיק יאשמו: יאשמו האל"ף בשב"א לבדו והיא נקראת בתנועה קלה. וענינו מן שממה; וכן הושע יד א: תאשם שמרון. ואשם ושמם כענין אחד.41פודה יהוה נפש עבדיו הרשעים חושבים עליהם רעה והאל פודה אותם מידם. ואמר: נפש, כי הם חושבים עליהם לקחת נפשותם.42ולא יאשמו כל החוסים בו: הרשעים יאשמו ולא כל החוסים בו. יאשמו האל"ף בשב"א והשי"ן בשב"א; הראשון נח והשני נע.
