מקור תהילים ז׳:ט׳
1 יְהֹוָה֮ יָדִ֢ין עַ֫מִּ֥ים שׇׁפְטֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי׃
פירוש רד"ק על תהילים ז׳:ט׳
1 יהוה ידין עמים הם ישראל, כמו שפרשתי לאמים ופרוש ידין: שיקח נקמתי ודיני מהם. וזהו שאמר:
2 שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי: כי אני אין בי עון, ולא חטאתי להם כדי שישנאו אותי. ולא אמר על כלם, אלא על הרעים שבהם שהיו שונאים את דוד בחנם; ועליהם אמר: יגמר נא רע רשעים. כי רוב ישראל היו אוהבים את דוד כי הוא היה המוציא והמביא אותם בהיותו עם שאול; ומוכרחים היו ברדפם אחריו במצות שאול. גם משבט בנימין היו רבים אוהבים אותו, כמו שכתוב בדברי הימים א יב א ב: שבאו אל דויד לצקלג.