רד"ק על תהילים ע״ד:ט״ו

מהדורה: דרך מסילה, פיורדא תר"ד

מקור תהילים ע״ד:ט״ו
1 אַתָּ֣ה בָ֭קַעְתָּ מַעְיָ֣ן וָנָ֑חַל אַתָּ֥ה ה֝וֹבַ֗שְׁתָּ נַהֲר֥וֹת אֵיתָֽן׃
פירוש רד"ק על תהילים ע״ד:ט״ו
1 אתה בקעת. להם הצור היבש עד שיצא ממנו מים:
2 מעין ונחל. על שם סופו אמר מעיין כי המעיינים לא יבקעו אלא הצור יבקע ויהיה מעיין:
3 אתה הובשת נהרות איתן. דבר והפכו כי הצור החלמיש הפכת למעיין ומקום המים הפכת ליבשה ועל הירדן אמר נהרות איתן שהיה בחזקתו מלא על כל גדותיו ועברו ישראל בתוכו ביבשה: ואמר נהרות. והוא אחד מפני נהרות אחרים אשר נשפכים בו:
4 ואיתן. שם לא תואר לפיכך נסמך נהרות אליו: