מקור תהילים ו׳:ד׳
1 וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד ואת וְאַתָּ֥ה יְ֝הֹוָ֗ה עַד־מָתָֽי׃
פירוש רד"ק על תהילים ו׳:ד׳
1 ונפשי נבהלה מאד עצמי נבהלו ונפשי נבהלה מאד לפחדי ולדאגתי שאמות מזה החלי.
2 וְאַתָּ כתיב בלא ה"א וקרי בה"א; ואחד הוא, כי נמצא בלא ה"א. וכן ואם ככה את עשה לי במדבר יא טו.
3 יהוה עד מתי: תדכאני בחליים ולא תרפאני.