1האשימם אלהים יש מפרשים: מלשון שממה; ואשם ושמם כענין אחד. ויתכן לפרשו בענין אשם. ופרושו: האשימם בעצתם, כלומר שלא יתכן ולא יזדמן להם מה שחשבו לעשות עלי. ובא בלשון אשם כדרך ולא יחטא שופטים כ טז; וזה הוא שאמר:2יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך: בשנאתם אותי ואתה צוית עלי להיות מלך והם מרו את דבריך. מרו מענין מריתם פי במדבר כז יד.