מקור תהילים ד׳:ז׳
1 רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֢נ֫וּ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהֹוָֽה׃
פירוש רד"ק על תהילים ד׳:ז׳
1 רבים אמרים אותם שאמר עליהם בני איש ואמר עליהם רבים אמרים לנפשי, הם מתאוים ואומרים במרדם:
2 מי יראנו טוב שיצליח מרד אבשלום וימות דוד וימלוך בנו. והרע שלי טוב להם ומתאוים אותו; ואתה
3 נסה עלינו אור פניך יהוה: לא כפי מחשבותם. ומלת נסה בסמ"ך תחת השי"ן ובה"א תחת האל"ף, והוא כמו נשא. ויש לפרשו לענין שאמר: ובטחו אל יי'. אמר: רבים אין דעתם אלא לטובת העולם הזה ומתאוים אליה ואומרים: מי יראנו טוב; אבל אני ואשר עמי, אומרים: נסה עלינו אור פניך יי', כל תאותנו לאור פניך לעולם הבא.