מקור תהילים ד׳:ה׳
1 רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃
פירוש רד"ק על תהילים ד׳:ה׳
1 רגזו ענין פחד כמו ורגזו וחלו דברים ב כה פחדו מהאל אם לא תפחדו ממני
2 ואל תחטאו עוד לרדוף אחרי ולמרוד בי.
3 אמרו בלבבכם על משכבכם כי האדם על משכבו ימצא לבו יותר פנוי מעסקי העולם ואז תהיה כונתו זכה. ואמר דוד כנגדם: חשבו בלבבכם. וכן נקראת מחשבת הלב אמירה, האמרה בלבבה ישעיהו מז ח. ואמר:
4 ודמו סלה: רצונו לומר: שתקו וחדלו למרוד בי. כי הדממה ענין שתיקת הדבור והקול, כמו וידמו למו עצתי איוב כט כא; דממה וקול אשמע שם ד טז. ויש שהיא שתיקת המעשה והתנועה, כמו יקם סערה לדממה תהלים קז כט; מעי רתחו ולא דמו איוב ל כז; וידם השמש יהושע י יג; דמו עד הגיענו אליכם שמואל א יד ט; לאבן דומם חבקוק ב יט, והדומים להם. ומזה הענין הוא ודמו סלה, כלומר: חדלו לכם ממעשיכם. והרב מורה צדק רבנו משה בן מימון פרש מורה הנבוכים א נ נט: שהפסוק הזה מצוה למשכילים החשובים שיכירו האמת ושבח האל בלבם כדי שלא ישיגם שגיאה בדבור; ואין זה מענין המזמור.