רד"ק על תהילים מ׳:י״ג

1 כי אפפו עלי רעות עד אין מספר אפפו: הקיפו, כמו: כי אפפוני משברי מות שמואל ב כב ה. כי בן האדם מזומן לפגעי הזמן והעולם ואין להם מספר, וראוי לאדם לפחד מהם שמא יגרום החטא בבלי ברכות ד א ואפילו, החסיד כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא קהלת ז כ, ולא יקרו לאדם הפגעים אם לא על ידי עון בבלי שבת נה א, לפיכך אמר:

2 השיגוני עונתי ובאמרו: השיגוני כלומר: מצאוני במקום העונש, ולא אוכל לברוח מהם.

3 ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי לא אוכל לראות עונותי כלם כי רבים המה. ומה שאמר:

4 ולבי עזבני: כחי, כלומר: דעתי עזבני מלספרם, כל כך הם רבים. וכן ראוי לכל חסיד, בתפלתו לפני האל הגדול, להגדיל עונותיו ולמעט צדקותיו, שיאמר כי הוא מלא עונות ויבקש הכפרה והרחמים. או יהיה פרוש ולא יכלתי לראות... ולבי עזבני: על דרך הפלגה, כאלו אומר: כהו עיני ולבי אין עמי מפחדי על עונותי.