מקור תהילים ל״ט:ג׳
1 נֶאֱלַ֣מְתִּי ד֭וּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ט:ג׳
1 נאלמתי דומיה נאלמתי בשתיקה. כלומר כל כך אני שותק כאלו אני אלם.
2 החשיתי מטוב אפילו מדבר טוב החשיתי.
3 וכאבי נעכר: אף על פי שכאבי נעכר ונשחת אני חוסם את פי מלדבר אפילו הטוב כדי שלא יזדמן לפי הרע מתוך צערי. ויש לפרש: החשיתי מדבר טוב כי לא יבא לי טוב שאדבר עליו. או פרוש החשיתי: על מחשבות הלב, כי אין לי עוד תקוה בטוב, והחשיתי והחרשתי ממנו. ובאמרו: נעכר, על הבשר, מקום הכאב, אומר ולא על הכאב עצמו.