מקור תהילים ל״ט:י״ב
1 בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָוֺ֨ן יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כׇּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ט:י״ב
1 בתוכחות על עון יסרת איש כן דרכיך ליסר בני אדם על עונם כמו שעשית לי, כמו שאמר: והוכח במכאוב על משכבו איוב לג יט.
2 ותמס כעש חמודו המסית חמודו שהוא שומן בשרו וחוזק גופו, כמו העש שמכלה מהרה הבגד כן תמסה האדם ביסורין כמו שאמר: יכל בשרו מראי שם כא.
3 אך הבל כל אדם סלה: כי חמודו ילך כאין.