מקור תהילים ל״ז:ח׳
1 הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ז:ח׳
1 הרף מאף אל תזעף על יי' אם לא יכונו דרכיך בחפצך, כי זהו דרך האויל, כמו שאמר משלי יט ג: אולת אדם תסלף דרכו ועל יי' יזעף לבו. ומה שאמר:
2 ועזב חמה הוא כפל ענין במלות שונות. והחכם רבי שלמה בן גברול פרש תקון מדות הנפש בפתיחה הרף מאף: הנח מדת הכעס, ועזב חמה: תתחרט על מה שעברה עליך זאת המכה והמדה.
3 אל תתחר אך להרע: אל תתערב עם הרשעים להרע מעשך כמו המרעים בעבור שתראה הצלחתם. וטעם אך כאלו אמר עשה מה שתעשה; ומה שאמרתי: אך אל תתערב במעשה הרעה. וכן במדבר יד ט: אך ביי' אל תמרדו.