מקור תהילים ל״ז:כ״ח
1 כִּ֤י יְהֹוָ֨ה אֹ֘הֵ֤ב מִשְׁפָּ֗ט וְלֹא־יַעֲזֹ֣ב אֶת־חֲ֭סִידָיו לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ז:כ״ח
1 כי יהוה אהב משפט והמשפט הוא מעשה היושר.
2 ולא יעזב את חסידיו ומי שיעשה דבריו במשפט לא יעזבנו יי'
3 לעולם נשמרו כלומר לא יסלק שמירתו מהם, אלא דבקה בהם שמירתו תמיד;
4 וזרע רשעים ולא כן זרע רשעים, כי הוא
5 נכרת: בבא יומו. ואמר זרע כי בהכרתם יכרת זרעם עמהם. ואמר: חסידיו אחר שאמר משפט, והחסד גדול מהמשפט כי הוא לפנים משורת הדין? לפי שכשירגיל אדם את עצמו במעשה היושר והמשפט לא יטה מקו האמת, ועל כל פנים יבא למדת החסידות, שהיא גמילות הטובה אף למי שלא נתחייב לו.