מקור תהילים ל״ז:כ״ה
1 נַ֤עַר הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא־רָ֭אִיתִי צַדִּ֣יק נֶעֱזָ֑ב וְ֝זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ז:כ״ה
1 נער הייתי כלומר לא בנעורי
2 גם זקנתי ולא בזקוני
3 ולא ראיתי לא ראיתי
4 צדיק נעזב לגמרי
5 וזרעו מבקש לחם: ולא זרעו שיבקש לחם על הפתחים. וזרעו הבנים הקטנים שהניח אחריו לא יעזבם האל, יתברך, בזכותו, אף על פי שיבא לו חסרון לא יבא לו חסרון רע כמו שיבא לרשע. ונעזב הוא שיחסר לו לחם ושמלה. וכך בקש יעקב אבינו בראשית כח כ: ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש, כלומר כדי חיותי לבד. ואמר לו האל, יתברך, שם טו: כי לא אעזבך; נראה כי מי שחסר אלה נקרא נעזב.