מקור תהילים ל״ז:כ״א
1 לֹוֶ֣ה רָ֭שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם וְ֝צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ז:כ״א
1 לוה רשע ולא ישלם ספר ממדות הרשע המגונות, כי מה שילוה לא ישלם, ואין צריך לומר שלא יתן משלו.
2 וצדיק חונן ונותן: והצדיק בהפך, כי חונן לבני אדם ונותן להם משלו, ואין צריך לומר כי מה שילוה ישלם. ופרוש חונן ונותן כמו איוב יט כא: חנני חנני אתם רעי; אשר חנן אלהים בראשית לג ה. וכפל המתן במלות שונות להרבות המתן שנותן פעם אחר פעם כמה ענינים. או פרוש חונן: מרחם. ואמר: כי הצדיק יש בו שתי מדות האלה הטובות: הרחמים והנדיבות.