מקור תהילים ל״ז:ב׳
1 כִּ֣י כֶ֭חָצִיר מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֝֗שֶׁא יִבּוֹלֽוּן׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ז:ב׳
1 כי כחציר מהרה ימלו ימלו יכרתו; והוא מן הקל ושרשו נמל, והוא פעל עומד. וכן: ימל קצירו איוב יח טז.
2 וכירק דשא יבולון: ירק סמוך לדשא; וכן: ירק עשב לאכלה בראשית א ל. כילא יאכלו הבהמות העקר שבדשא ועשב, אלא הצומח מעל הארץ והוא הירוק והלח שבו. והוא היבש והוא הנובל במהרה; והעקר נשאר בארץ ויצמח אחר זה. והדבר הכלה במהרה נמשל כירוק שבו, כי העקר נשאר ימים רבים.