מקור תהילים ל״ו:ד׳
1 דִּבְרֵי־פִ֭יו אָ֣וֶן וּמִרְמָ֑ה חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ו:ד׳
1 דברי פיו און ומרמה כי אם ידבר טוב בפיו, און ומרמה הוא כי בלבו הוא חושב רע.
2 חדל להשכיל לקחת מוסר להשכיל לבו.
3 להיטיב: ולהיטיב דרכו.