רד"ק על תהילים ל״ה

1 לדוד ריבה יהוה את יריבי גם זה המזמור אמר בברחו מפני שאול. ריבה מלרע צוי מבנין הפעיל; ומשפטו: הריבה. יריבי היו"ד נוספת כיו"ד יקום, יבול; וענינו מריבי. והוא תאר. וכן: ישעיהו מט כה: ואת יריבך אנכי אריב.

2 לחם את לחמי: כפל הענין במלות שונות.

3 החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי: דרך משל כאדם האוחז כלי מלחמה בידו להלחם. החזק ענינו אחוז בחזקה ובזריזות; וכן בראשית כא יח: והחזיקי את ידך בו. ויבא בקשר בי"ת ובלא בי"ת; והוא לשון אחיזה. וקומה מלעיל, ואין כמוהו בספר מלעיל.

4 והרק חנית ענין חליצה למלחמה. וכן יחזקאל ה יב: וחרב אריק אחריהם.

5 וסגר לקראת רדפי וסגר שם כלי מכלי המלחמה. ויש מפרשים אותו כמשמעו ענין סגירה רש"י ואבן עזרא, כלומר: סגר הדרך לקראתם ברדפם אחרי שלא ישיגוני.

6 אמר לנפשי כי הם מבקשים לקחת נפשי כמו שאמר פסוק ד: מבקשי נפשי; ואתה בשר לנפשי ואמר לה: אל תפחדי כי

7 ישעתך אני: והענין שיביא חזק בלבו; הפך: והבאתי מרך בלבבם ויקרא כו לו.

8 יבשו ויכלמו מבקשי נפשי מגבורתם ומתקותם.

9 יסגו אחור ישובו אחור. וכן תהלים מד יט: לא נסוג אחור לבנו. אמר: כשתבא לקראתם בחרב ובחנית הם ישובו אחור מרדוף אחרי.

10 ויחפרו חשבי רעתי: יבשו שחשבו לעשות לי רעה ולא יכולו.

11 יהיו כמץ לפני רוח המץ הוא התבן הדק והוא נדף לפני הרוח.

12 ומלאך יהוה דוחה: כי המץ פעמים יהיה לו מעמד לפני הרוח, כשימצא גדר או דבר שיעמידנו; אבל הם לא יהיה להם מעמד, כי מלאך יי' ידחה אותם.

13 יהי דרכם חשך וחלקלקות שתים רעות; והשלישית:

14 ומלאך יהוה רדפם: כי ההולך בחשך יכשל באבן ובמכשול הדרך ויפול. וכן ההולך בחלקלקות תמעדנה רגליו ויפול. ועם כל זה יוכל לילך בנחת ואולי ימלט; אבל אם אחר רודף אחריו, יצטרך לו ללכת במרוצה ועל כל פנים יפול.

15 כי חנם יש מפרשים כי חנם: על לא חמס בכפי.

16 טמנו לי שחת רשתם רצונו לומר: שחת ברשתם; כלומר: שחפרו בור וכסו וטמנו פיו ברשת כדי שאעבור עליו ולא ארגיש ואפול לתוכו, כמו שיעשו הצידים כשירצו לצוד חיות השדה שעושים בארות בארות בשדות וביערים ומכסים אותם ברשתות ועפר שלא ירגישו החיות מן הבור ויפלו לתוכם כשיעברו עליהם.

17 חנם חפרו על לא חמס בכפי חפרו השחת וטמנו הרשת עם עפר כמו שפרשתי.

18 לנפשי: כמו לגופי. והנכון כי חנם: אינני מקללם בחנם, אבל הם רדפוני חנם וטמנו לי רשתם ללכדני. ופרוש שחת ורשתם: כי שני דברים הם כי השחת היא חפירה כמו תהלים צד יג: עד יכרה לרשע שחת; וכן יחזקאל יט ד: בשחתם נתפש; וכן יקרא הקבר שחת שהוא חפירה. ופרוש השחת והרשת: בחנם טמנו לי הרשת שתהיה נלכד בה וחפרו לנפשי השחת שאפול בו. ויש לפרש גם כן שחת כמו רשת. וכן איכה ד כ: נלכד בשחיתותם; ובדברי רבותינו, זכרם לברכה בבלי בבא קמא קיז א: האי שתא דהוו קא מינצו עלה בתרי; ושתא רצונם לומר: שיחתא, כי מנהגם להסתיר אותיות הגרון. וכן אמרו בבלי בבא בתרא לט א: לא תפוק לכו שותר שהוא כמו שעותא; תרגום ויספר בראשית כד סו ובכל מקום: ואשתעי. וסמיכות שחת לרשתם לרב השתדלותם ללכדו. וכן בזאת הסמיכות מטיט היון תהלים מ ג; אדמת עפר דניאל יב ב. ואחר כן אמר: חפרו לנפשי, שחפרו לי חפירה שאפול בה. והענין: כי בכל צד שיוכלו לחשוב תחבולות ולהתעולל עלילות ללכדני עשו כן.

19 תבואהו שואה כנוי היחיד כנגד כל אחד מאיביו, או כנגד שאול.

20 לא ידע לא ירגיש בה עד שתבואהו די שלא יוכל להמלט ממנה.

21 ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה: ברשת שטמן לי. וענין שואה כמו מהומה הבאה פתאום; וכן: ומשאת רשעים כי תבא משלי ג כה.

22 ונפשי תגיל ביהוה כשינקום לי מאיבי ויציל נפשי מהם שחשבו לקחתה תגיל ביי'.

23 תשיש בישועתו: שהושיעה מידם.

24 כל זה איננו חטוף כחבריו אלא נקרא בקמ"ץ רחב, כמו כל אחי רש שנאהו שם יט ז. והשאר שהם נקודים קמ"ץ הם חטו"פים כלם זולתי אלו השנים.

25 עצמותי וזכר העצמות במקום הגוף, כי העצמות מעמידי הגוף ויסודו.

26 תאמרנה יהוה מי כמוך אמר: כי הנפש והגוף יודו לך שהצלתם. והודאת הגוף דרך משל, כמו לבי ובשרי ירננו אל אל חי תהלים פד ג. או פרוש עצמותי: הזדעזע אברי הגוף בכונת התפלה וההודאה וכאלו הם ישבחו. או פרוש כל עצמותי: כי מתכונת יצירת אברי הגוף ישבח האדם הבורא בהם, וכאלו הם ישבחו. וכן פרשו אותו החכם רבנו בחיי נח עדן, והרב החכם הגדול רבינו משה בן רבנו מימון, זכר צדיק לברכה. וטוב הוא הפרוש, אבל אינו נופל בענין הפסוק.

27 מציל שתציל

28 עני מחזק ממנו שהצלת אותי מאיבי שהיו חזקים ממני ובדרש ראשית רבה נד; שוחר טוב בשנוי קצת לשון ושלא במקומו: על מזמור לד כג: מציל עני מחזק ממנו

29 ועני ואביון מגזלו: יצר טוב מיצר רע; ויש יש גזלן גדול מזה?

30 יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני: היו לו בישראל שונאים, והיה בהם מי ששאל ממנו ממון בעד שקר. ואף על פי שלא מצאנו זה בספר שמואל, הנה ראינו שזכר זה החמס בין התלונות שהיו לו על שונאיו.

31 ישלמוני רעה תחת טובה שישאלו ממני ממון שלא ידעתי מעולם שהיה להם אצלי דבר; ואני עשיתי עם אלה האנשים טובה, והם ישלמוני רעה.

32 שכול לנפשי: והדבר הזה כמות לנפשי. או פרושו: יקחו ממני בחמס ויבקשו לקחת נפשי ויסובבו לה שכול אם יוכלו ללכדה.

33 ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי מספר הטובה שהיה הוא מבקש ועושה להם. אמר: אם היה אחד מהם חולה הייתי כואב ודואג ולובש שק ומתענה בעבורו שירפאהו האל

34 ותפלתי שהייתי מתפלל עליהם

35 על חיקי תשוב: כלומר, הטוב שהייתי מבקש עליהם יבוא עלי! שלא יחשב אדם כי בנראה הייתי עושה זה ומראה עצמי דואג עליהם, אבל בנסתר הייתי מתפלל עליהם בהפך ומבקש רעתם. על כן אמר ותפלתי על חיקי תשוב. ומה שאמר עניתי בצום נפשי, ובי"ת בצום פתוח"ה, כלומר בצום הידוע, והוא היום שיתענו בו קרובי החולה, גם אני עניתי נפשי עמהם, כאלו היה אחי וקרובי.

36 כרע כאח לי התהלכתי כן הייתי מתהלך קדר על מי שהיה חולה מהם כמו שעושה הרע על רעו והאח על אחיו

37 כאבל אם קדר שחותי: או כמו שמתאבל הבן על אמו שמתה. ואמר אם, ולא אב, כי יותר כואב אדם על אמו שנוצר ממנה בבטנה והיניקתו וגמלתו וטפחתו עד שגדל; ואף אחר שגדל, האם היא מצויה בבית ומכינה לבן צרכו במאכל ובמשתה: כן שחותי והתהלכתי קדר, כי האבל והמצטער הולך שחוח. וטעם קדר כי מפני היגון והאנחה ינוס זוהר פני אדם כי יתקדרו פניו. או אמר קדר על המלבוש, כי האבל לובש שחורים. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: כאבל אם כמו התינוק שמתה אמו ואין לו מינקת שהוא קדר.

38 ובצלעי שמחו אני דאגתי לחלים והם שמחו לחליי ובצלעי כשהייתי צולע מכאב אברי

39 ונאספו היו נאספים לספר עלי ולשמוח זה עם זה לחליי.

40 נאספו עלי נכים אנשים פחותים: וכן: בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ איוב ל ח, כלומר שהם נכים ודחופים מפחיתותם. ופרוש

41 ולא ידעתי לא ידעתי למה נאספו עלי לשמוח לצרתי, כי אני לא גמלתי להם רעה.

42 קרעו ולא דמו: קרעו פיהם מרב השחוק ולא שתקו משחקם עלי. או יבא לשון הקריעה בענין הפתיחה בזה הדרך. כמו: תקרעי בפוך עיניך ירמיהו ד ל; וכן: וקרע לו חלוני שם כב יד. ויש מפרשים: כשידברו רעות בי כאלו קרעו בשרי. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: קרעו מה שלא יכלו לתפור אם יתחרטו; וכן הוא דרך משל במעשים ובדברים רעים.

43 בחנפי לעגי מעוג סמוך על סמוך כמו: נהרי נחלי דבש וחמאה איוב כ יז; את מספר מפקד העם שמואל ב כד ט; חכמי יעצי פרעה ישעיהו יט יא ושפני טמוני חול דברים לג יט; ופרושו: אנשים חנפים ולועגים, מתעסקים בדברים בטלים. פרוש מעוג: שיחה בטלה. ודומה לו בדברי רבותינו, זכרם לברכה בבלי סנהדרין קא ב: ובגבולין ובלשון עגה. ובי"ת בחנפי כמו עם; וכן: בך צרינו ננגח תהלים מד ו. ופרושו: אלה הנכים יאספו עם חנפים ואנשי לעג ישחקו ויחרקו עלי שנימו. והמפרשים מנחם ואחרים פרשו מעוג: לשון עגה; וכן: אם יש לי מעוג מלכים א יז יב. ורצונו לומר: האנשים המתענגים ובעלי התאוות. או פרושו: על דרך משל יקרא העצה הרעה והמעשה הרע מעוג, כמו: אפרים היה עגה בלי הפוכה הושע ז ח; וכן: מלוש בצק עד חמצתו שם ד.

44 חרק עלי שנימו: חרק מקור; וענינו: שמח, שמחרק אדם שניו בראותו נקמה מאיביו; וכן: ויחרקו שן איכה ב טז.

45 אדני כמה תראה עד כמה תראה בעניי ובלחצי מהם, כאלו אמר: עד מתי תראה בעניי ובלחצי. וכן: כמה נר רשעים ידעך איוב כא יז.

46 השיבה נפשי משאיהם כמו שאמר תהלים סח כג: אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים, שהוא בענין הצלה. ופרוש משאיהם: משאונם וממהמתם. ומשאיהם, לשון רבים; והאחד שאה, בפלס יורה ומלקוש דברים יא יד.

47 מכפירים שהם כמו הכפירים הטורפים. ופרוש

48 יחידתי: נפשי; וכן פרשנו למעלה תהלים כב כא.

49 אודך בקהל רב כשתצילני מהכפירים.

50 בעם עצום אהללך: וקהל רב, ועם עצום בהיות כל ישראל כאחד.

51 אל ישמחו לי איבי אל ישמחו בעבורי עוד, כי הרבה שמחו עלי עד עתה איבי

52 שקר בסגו"ל ובאתנ"ח; וכן עצמו מצמיתי איבי שקר תהלים סט ה. ופרושו: שהם שונאים אותי בחנם, כמו שאמר:

53 שנאי חנם וכן: אך לשקר שמרתי שמואל א כה כא, רצונו לומר: בחנם.

54 יקרצו עין: יקרצו עין זה לזה בלעגם עלי. וקריצת עין הוא נדנוד העינים ללעג ולבוז. וכן בענין הזה בשפתים: קרץ שפתיו משלי טז ל; וכן: קורץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו שם ו יג.

55 כי לא שלום ידברו כמו: ולא יכלו דברו לשלם בראשית לז ד.

56 ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון: ארץ בסגו"ל ובאתנ"ח; והם ארבעה במסרה . ויש מפרשים דונש, רש"י, רבי משה הכהן גקטילא ואחרים: רגעי מן רגע הים ירמיהו לא לה שהוא ענין בקיעה; כן רגעי ארץ בקיעי ארץ, כלומר במקומות נסתרים; ואיננו נכון. כי למחשבה אין צריך מקום נסתר, אלא לדבור או למעשה. ויש מפרשים רש"י וגם כן אחרים: רגעי ארץ מענין מרגוע, שהוא ענין מנוחה; ופרוש רגעי ארץ: ענוי ארץ. וקראם כן לפי שהענוים הם רפים ודעתם נוחה. ויש לפרש עוד רגעי ארץ: הדשנים והשאננים שהם במרגוע ונחת. ופרוש ועל: כמו ועם; וכן: ויבאו האנשים על הנשים שמות לה כב. ופרושו: אלו החנפים והלועגים עם אלה הדשנים והשאננים הרשעים יחשבון דברי מרמות עלי; והם בנחת ואני בגולה ובצרה.

57 וירחיבו עלי פיהם בשחוק ובדבור כשראו אותי גולה ממקום למקום.

58 אמרו האח האח ראתה עיננו: כלומר ראתה עיננו בו מה שדמינו ורצינו. וכן: ובאיבי ראתה עיני תהלים נד ט. האח שמחה; והכפל לרב השמחה. וכן: יען אשר אמרה צר על ירושלים האח יחזקאל כו ב.

59 ראיתה יהוה אל תחרש אל תשתוק לצעקתי ואל תעשה עצמך כחרש, אלא ענני והושיעני כי אתה ראיתה לעגם ודבורם עלי.

60 אדני אל תרחק ממני:

61 העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי: כפל ענין במלות שונות לחזק. רצונו לומר: שלא תהיה כישן עוד, וקח משפטי וריבי מהם, כי אתה אלהי, ואין לי שופט אחר, שאתה אדני, והאדון ידרוש משפט עבדו.

62 שפטני כצדקך יהוה אלהי קח משפטי מהם בצדקתך ובישרך, כי אתה יודע כי אתי האמת ועמם העול והחמס.

63 ואל ישמחו לי: אל ישמחו עוד לי.

64 אל יאמרו בלבם אפילו בלבם לא יוכלו לשמוח עלי ולאמר

65 האח נפשנו כלומר שמחנו נפשנו.

66 אל יאמרו ולא יאמרו, כמו שאומרים עתה:

67 בלענוהו: ושחתנו אותו.

68 יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה יבשו ויחפרו הכפל לחזק. ואמר: כמו שנאספו יחד עלי לשמוח כך יבשו יחדו מתקותם

69 המגדילים עלי: פיהם, כמו שאמר: וירחיבו עלי פיהם.

70 ירנו וישמחו חפצי צדקי הם יבשו ויחפרו שהם שמחי רעתי; וחפצי צדקי ירנו וישמחו. ופרוש צדקי: ישרי, ומה שראוי לי.

71 ויאמרו תמיד הם ישבחו תמיד האל עלי ויאמרו:

72 יגדל יהוה החפץ שלום עבדו: הוא דוד שרצה בשלומו והצילהו משונאיו.

73 ולשוני תהגה צדקך הם ישבחו לאל עלי, וכל שכן לשוני שהיא ראויה שתהגה צדקך.

74 כל היום תהלתך: כמו שהם יאמרו תמיד תהלתך.