מקור תהילים ל״ד:י״ב
12 לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ד:י״ב
12 לכו בנים שמעו לי פעמים תפול לשון הליכה על זרוז המעשה; לא שירצה בו הליכה ממש, כמו לכה נא אנסכה בשמחה קהלת ב א; לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות ירמיהו יחי ח; לכו נא ונוכחה ישעיהו א יח והדומים להם; וכן: לכו בנים שמעו לי. ופרוש בנים: אותם ששומעים ושומרים מוסרי ולמודי; וכן בני הנביאים מלכים ב ב ג ובכל מקום: תלמידי הנביאים.
13 יראת יהוה אלמדכם: לפי שזכר סביב ליראיו, כי אין מחסור ליראיו אמר: מי שירצה להיות מיראיו אני אלמדנו היראה. ועוד אמר: