מקור תהילים ב׳:ו׳
1 וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קׇדְשִֽׁי׃
פירוש רד"ק על תהילים ב׳:ו׳
1 ואני נסכתי מלכי אמר: איך יחשבו הם לעקור המלכות מבית דוד ואני המלכתי ונסכתי אותו! ומלת נסכתי ענין קצינות וגדולה כמו נסיכי סיחון יהושע יג כא; וגם אלהיהם עם נסכיהם דניאל יא ח. ומלכי רצונו לומר המלך שלי כי אני המלכתיו. כמו שנאמר שמואל א טז א: כי ראיתי בבניו לי מלך. רצונו לומר: לי לעבודתי; וכן אמר מלכי. ונאמר בהפך תהלים עד יב: ואלהים מלכי מקדם, רצונו לומר המולך עלי. וכן שמוש אותיות הכנוי. וכן הסר מעלי נגעך תהלים לט יא; מנגד נגעי יעמדו תהלים לה יב; ושמחתים בבית תפלתי ישעיהו נו ז; שמעתי את תפלתך מלכים א ט ג; שם ב כ ה; ישעיהו לח ה; דברי הימים ב ז יב, והדומים להם, כמו שבארנו בספר מכלול בחלק הדקדוק ממנו. ואמר:
2 על ציון הר קדשי: לפי שלא נכבשה מצודת ציון עד שבא דוד לכבשה, לפיכך נקרא ציון וירושלם עיר דוד; ואחר שכבשה נאספו פלשתים להלחם בו.