מקור תהילים כ״ח:ז׳
1 יְהֹוָ֤ה עֻזִּ֥י וּמָגִנִּי֮ בּ֤וֹ בָטַ֥ח לִבִּ֗י וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי וַיַּעֲלֹ֥ז לִבִּ֑י וּֽמִשִּׁירִ֥י אֲהוֹדֶֽנּוּ׃
פירוש רד"ק על תהילים כ״ח:ז׳
1 יהוה עזי בשור"ק העי"ן . ואמר דרך שבח והודאה:
2 ומגני שהצילהו מישבי בנב שאמר להכות את דוד.
3 בו בטח לבי שיעזרני ממנו, ואף על פי שהייתי בסכנה גדולה.
4 ונעזרתי כמו שכתוב שם יז: ויעזר לו אבישי בן צרויה.
5 ויעלז לבי אין צריך לומר אם נצל ממות ששמח, אלא פרוש ויעלז לבי: שכלי, לפי שבאותו דבר נשבעו אנשי שלא אצא למלחמה עוד, ושמח השכל שנפרד מעסקי העולם, ויהיה לי פנאי להתעסק בדרכי האלהים.
6 ומשירי אהודנו: לפיכך אתן לו הודאה. וממה אתן לו? משירי אהודנו, בשירותי ובזמירותי.