מקור תהילים כ״ב:כ״ז
27 יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים וְיִשְׂבָּ֗עוּ יְהַֽלְל֣וּ יְ֭הֹוָה דֹּ֣רְשָׁ֑יו יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד׃
פירוש רד"ק על תהילים כ״ב:כ״ז
27 יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו ישראל שהם ענוים, כי הגוים היו גאים עד עת גאולת ישראל, וכן ישראל הם דרשיו, שהם דורשים אותו בגלות; וכשיהיו נגאלים יאכלו וישבעו משלל איביהם ויתענגו הפך ממה שהיו בגלות; ויאמרו להם:
28 יחי לבבכם ופרושו על דרך: ותחי רוח יעקב שם מה כז, הפך וימת לבו שמואל א כה לז; כי הרוח החיה היא בלב, וכשהאדם בצרה לבו מת, כמו שאמר תהלים קט כב; וכשיצא מהצרה לרוחה הנה יחיה לבבו. וטעם
29 לעד: כי לא יגלו עוד, אלא יהיו בארצם שמחים וטובי לב הם ובניהם עד העולם.