מקור תהילים כ״א:ז׳
1 כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃
פירוש רד"ק על תהילים כ״א:ז׳
1 כי תשיתהו ברכות לעד ברכות כמו והיה ברכה שם יב ב. ואמר: לעד כי אפילו אחר מותו יתברכו בו, כמו בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה שם מח כ. או פרוש: לעד על זרעו, כי כמו שיתברכו בו יתברכו בזרעו, כמו שאר לאברהם והתברכו בזרעך שם כבי ח.
2 תחדהו תשמחהו מן ויחד יתרו שמות יח ט. ומה שאמר
3 בשמחה אחר תחדהו, לחזק השמחה, כמו וטבח טבח בראשית מג טז; ומעלה מעל ויקרא ה כא; יבשו בשת ישעיהו מב יז; ויצם דוד צום שמואל ב יב טז; והדומים להם.
4 את פניך: כשתאים אליו פניך זו היא השמחה הגדולה שתהיה לו. לא ישמח ברב חילו וברב זהבו וכספו, אלא עם פניך שתפנה אליו, כמו ופניתי אליכם ויקרא כו ט, ותאיר אליו פניך. ופנות פני האל ואור פניו היא ההצלחה שנותן לאדם בכל אשר יעשה.