רד"ק על תהילים קמ״ו:א׳

מהדורה: דרך מסילה, פיורדא תר"ד

« רד"ק על תהילים קמ״ה:כ״א רד"ק על תהילים קמ״ו:ג׳ »

1 פרדס יוסף פתח ↗

ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים עי' בקובץ דרושים חוברת י' סי' כ"א, דלכאו"ק מלבד שהוא נגד נימוס להראות בגלוי הבדל בין נשיו ובניו בענין אהבתו עליהם במקום סכ"נ, גם דין מפורש ביו"ד סי' קנ"ז ס"א, תנו לנו א' מכם ונהרגנו לא יתנו, והוא מירושלמי פ"ח דתרומות, ובמשנה י"ב שם תנו אחת ונטמא אותה לא יתנו, ואין דוחין נפש מפני נפש ואפי' ביחדוהו לא משנת חסידים הוא, ועי"ז עיכב אלי' ז"ל התגלותו לריב"ל בירו' שם ומובא בר"ש וב"י וטו"ז סק"ז. ובהעברת נחל יבק כ' שם הרמב"ן אין מוקדם ומאוחר בהצלה רק אסף כולם על שפת הנחל ועבר הנהר לראות אם גבהו המים ושב ולקח כולם ע"ש ל"ב כ"ג וכאן לא אמר הרמב"ן כלום, וי"ל דיעקב חשש שנשא נשותיו באיסור אחיות ובמד"ר דגם בלהה וזלפה הי' בנות לבן ורק נחשבו כשפחות לענין איסור אחיות, ויעקב חשש רק שנשא ב' אחיות עי' פסחים קי"ט ב', וע"פ דחז"ל מתה רחל בדרך וחו"ל משום זה דנשואי' הי' באחרונה, ולכן ירא יעקב במלחמה דכתיב הירא כו' ישוב לביתו וזה הירא מעבירות במשנה סוטה מ"ד, והי' לו לשלוח משדה המלחמה היראים מעבירה, ויען ל"ה אפשר זה דשונא נגדם עכ"פ עשה סדר מוקדמין ומאוחרין, ורחל ויוסף שעליהם חשש יותר בחיסור ב' אחיות עשה אחרונים לכולם:ועי' תוספות יו"ט פ"ז מ"ג דדמאי דקורין גם לאמצעים אחרונים והיינו דכלפי הקודמים קרוים אחרונים, ובזה תשו' לשואל בפ' חגי ב' גדול יהי' כבוד בית האחרון שעל בית שני נא' שנמצא שאין עוד שלישי ולהנ"ל א"ש, וכן בשמות ד' ח' ושמעו לקול האות האחרון וחוזר ונותן אות שלישי, וכן בתענית י"ד א', ול"ק מגיטין כ"ט ב' דדייק מכלל דאיכא אמצעי, די"ל שיש אמצעי אי לאו דהכי היא דאיכא אמצעי לא הו"ל לשנות אחרון דהא איכא לפרש משום דאיכא אמצעי הוא ששונה כן משו"ה דייק שפיר אבל היכי דליכא למימר שיש אמצעי מוכרח הוא שלשון אחרון כלפי קמא הוא ושייך לומר אחרון של השני אף שאין לפניו אלא אחד עכ"ל, ועי' ברביד הזהב. והראב"ע בפ' שמות כ' אמר האחרון ואע"פ שיש שם אות שלישי בעבור שלא הראה לו עתה רק שני אלה האותות כי השלישי עתיד לעשותו עכ"ל פי' שב' עשה לו ה' עתה אבל אות הג' א"ל לעשותו שם במצרים. ולהראב"ע א"ש גם בחגי דג"כ ראו שנים והג' שיהי' לעתיד לא ראו לכן קורא אחרון. וע"ש במשניות דפוס ווילנא בחדושי מהר"ח. וע"ע ברמ"ז שנקרא אחרון בחגי לבנין בני אדם כי השלישי יהי' בידי שמים וכ"כ בזהר פנחס רכ"א א', ועשו"ת הרשב"א ח"ד סי' קפ"ז בהויכוח שם:והואיל דאיירינן בענין ביהמ"ק העתיד ב"ב, אעלה מה שמצאתי בזה סתירות הרבה בדברי חז"ל וגדולי המפורשים, ובענין ביאת משיח וקיבוץ גליות. הרמב"ם בפי"א ה"א ממלכים כ' שקיבוץ גליות יהי' אחר ביאת משיח ובנין ביהמ"ק ע"ש, וכפשט הפסוק בונה ירושלים ה' ואח"כ נדחי ישראל יכנס, וביאר במדרש שבנין ביהמ"ק יהי' קידם. אבל המהרש"א מגילה י"ז ב' כ' שיהי' מקודם קיבוץ גליות, וכן נר' מברכות מ"ט א' אימת בונה ירושלים ה' בזמן שנדחי ישראל יכנס ע"ש. ובירושלמי פ"ה מ"ג ממע"ש כ' שמשיח ומלכות בית דוד יהי' אחר בנין ביהמ"ק ובזה"ק תולדות קל"ט א', כ' ביהמ"ק קודם לקיבוץ גליות קיבוץ גליות קודם לתחיית המתים מנ"ל דכ' בונה ירו' ה' נ"י יכנס הרופא לשבורי לב, זה הוא תחה"מ שהוא רפואה לשבורי לב על מתיהם בונה ירו' תחלה ואח"כ נדחי ישראל יכנס כו' מ' שנה קבוץ גליות קודם לתחה"מ וכו' כמה צרות כמה מלחמות תעוררו על ישראל ואשרי הנמלט מהם ע"ש, ובזה"ק וירא קי"ט א', ובתוספות יו"ט פ"ה ה"ב ממע"ש הביא הירו' וע"ש ברמ"ז, וזה פירוש בנה ביתך כבתחלה וכונן מקדשך על מכונו והראינו בבנינו ומדויק בתחלה אנו מבקשים בנה ביתך ע"י אדם אח"כ וכונן מקדשך שיהי' על ידך ית' וע"ש בפני משה, ועי' במד"ר נשא פי"ג עה"פ עורי צפון לכשיתעורר מלך המשיח שהוא נתון בצפון יבא ויבנה ביהמ"ק שהוא נתון בדרום וכו' ובמו"נ פמ"ה דבא המצו' שלא יבנה ביהב"ח אלא אחר הקמת מלך שיצוה לבנותה ותסתלק המחלוקת כמ"ש בס' שופטים ע"ש:וערש"י ר"ה ד"ל סוף ע"א דבנין העתיד לבוא בידי שמים הוא. ובגמ' מקשה הרבה פעמים הלכתא למשיחא, ועמ"ש בתוס' ישנים יומא י"ג א' בשם ר"ח הכהן, ובזה"ק פנחס רכ"א דביהמ"ק הראשונים לא נתקיימו לפי שהי' ע"י מפעל בנ"א וע"ז נאמר אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו ולזמנא דאתי כ' בונה ירושלים ה' ואפי' קרתא דירושלים כו'. ועי' תרגום ישעי' פנ"ג פסוק ה' דבנין ביהמ"ק יהי' ע"י שליח וכ"כ ר' בחיי פ' ויחי, ועי' בתדב"א פ"ל ול"א ובזיקוקין שם. ובבאר הגולה להמהר"ל פכ"ה סי' ט', ובתרגום שה"ש א' ח' עד זמן דאשלח מלכא משיחא ויהי' מדבר יתהון בני' על משכונהון הוא בית מקדשא דיבנה להון דוד ושלמה רעיא דישראל ועתו"ס עירובין מ"ג ב' ד"ה ואסור. דלמה לא ניחוש שמא יבנה ביהמ"ק וכן בתענית י"ז ב' ועי' סנהד' כ"ה ורש"י סוכה מ"א א', ועי' חינוך מצוה צ"ה דישוב א"י קודם לבנין ביהמ"ק ונוהגת בזמן שרוב ישראל שרוין על אדמתן, ועי' ילקוט ראובני פ' ברכה:ועי' בזה"ק פ' פקודי ר"מ ב', שאבני יסודות ירושלים וביהמ"ק איתגנזי ולא אתי בידן מניי' עד ביאת משיח ע"ש, וצ"ע מזבחים ס"ב א' בשלמא בית מנכרי צורתו ע"ש וברמ"ע מפאנו ח"א פכ"ו כ' דהמקדש עצמו נגנז ונסתלק בנס להתנוסס במקום שאין היד שולטות והבית הזה יהי' עליון כמשמעו ע"ש, ועי' בתורת חיים סנהד' ק"א דלבנות ביהמ"ק צריך שיהי' בני דעת וע"כ נצטוו רק דור המדבר שהי' בני דעה:ובילקוט רות מה שלא זכה דוד לבנות ביהמ"ק על שלא קיבל עליו להחיות נפשות בג' שני הרעב, רק הקדיש הק' ככרים זהב שהשליכו בנות ישראל בשעה שהרג את גלית, ועי' מגילה ט"ז כליי' של הפושעים יהי' קודם העבודה. ובס' אלה המצות מצוה קנ"ג כמו שבטל הקרבות קרבנות בהעדר המקדש ע"ש, וע"ע במפורשי ירושלמי רמז "ענבים" ע"ת נ'בנה ב"ית י"בא מ"שיח, ועי' באברבנאל במעיני הישועה מעין י"א תמר ב', ובשוחר טוב ע' דבנין ביהמ"ק יהי' קודם ביאת משיח וכמו כן ישוב א"י והובא ברש"י תהלים, ועי' ירו' פסחים פ"ט ה"ח ניתן להם לישראל לבנות בית הבחירה ועי' מלבי"ם סוף עזרא, ובתנחומא פ' צו, וילקוט ישעי' כ"ו ובר' בחיי פ' שמיני. ועי' רד"ק תהלים קמ"ו ובמד"ר שה"ש על הפ' מי זאת הנשקפה, דגאולתן של ישראל מצפצפת בתחילה בא קמעא קמעא כו', ובב"ק ד"ס ע"ב אני הציתי אש בציון ואני עתיד לבנותה באש וכו'. ובפי' לשה"ש מרמב"ן בסופו כ' שיהי' ב' פעמים קבוץ גליות וא' יהי' ע"י רשיון מלכי האומות ובעזרתם ואח"כ יהי' הקיבוץ הגדול והענינים המבוארים באגדות יהי' בין קיבוץ לקיבוץ ע"ש:והנה מתיו"ט הנ"ל דגם אחר בנין ביהמ"ק יהי' עוד שיעבוד מלכות, קשה הרי בגמ' שבת אין בין עוה"ז לימות משיח אלא שיעבוד מלכות, וכ"פ הרמב"ם סוף ה' מלכים א"כ מוכח דביהמ"ק יבנה עוד קודם ביאת משיח, ועי' בס' שאילת דוד להגר"ד מקארלין ז"ל אריכות בזה. וע"ע בס' גבורות ארי תענית י"ו, ובשפת אמת תרומה תר"מ שבכל עת שיהי' לבנ"י נדבת הלב יכולים לבנות מקדש ה' כאשר הי' בבנין ביהמ"ק שהתנדבו בשמחה בזמן דוד וכן בבית שני בנדבות השרים בעזרא, וכן יש לקוות בגאולה עתידה, כשיהי' תשוקה בלבות בנ"י אלי' ית' בנדבות הלב בשמחה וז"ש וכן תעשו לדורות עכ"ל:הרמב"ם פי"ב ממלכים כ' יראה מפשיטו של נביאים שבתחילת ימות משיח תהי' מלחמת גוג ומגוג וקודם לזה יעמודו נביאי ישראל להכין לבם כו' וי"א שקודם ביאת משיח יבא אלי' ע"ש, ובחת"ס ח"ו סי' צ"ח כ' לכאו' סותר א"ע בתחלה החליט שאליהו יבא לפני בא יום הגדול ואח"כ מסתפק וכאלו נחלקו בו, וקשה מי יחלוק אקרא הנה אנכי שולח לכם את אלי' לפני בא יום הגדול, ונלע"ד דיום הגדול ונורא אינו ביאת בן דוד אלא יום בא גוג על אדמת ישראל כמ"ש בהפטרה דסוכות ועמדו רגלי' ביום ההוא על הר זתים ויבא אלי' קודם ומלחמת גוג ומגוג יהי' בתחלת ימות משיח. וענין בן יוסף הוא שנחלקו מלכות של בית דוד ומלך על י' שבטים מבני יוסף ונקראים בנביאים בית יוסף ע"כ יעמוד מלך מיוסף וילחם וסופו נהרג במלחמה ויקבל בן דוד מלכות שלימה על כל ישראל ע"ש, ועי' בפ' בראשית ב' ג' מ"ש בשם רמב"ן וחת"ס, ומלבי"ם סוף דניאל, וע"ע במלבי"ם ישעי' י"א א', וי"ד ב ודניאל ז' כ"ה, ח' י"ד:ובס' כפתור ופרח פ"ג הביא שר"ח מפריז רצה להקריב קרבנות, ובשו"ת יעב"ץ ח"א סי' צ"ט כתב מענין טומאה וכהן מיוחס ושקלי צבור וקרבן פסח, וע"ש בסי' קל"ה, ועי' חת"ס יו"ד סי' רל"ו שפשוט שאין כה"ג מעכב ומיחוסי כהונה מוקמינן אחזקה, ומהרי"ו סי' קנ"ג כ' אין נותנין חלה לכהן קטן דלא ברי לן ימיש ב"ק פ"ח סי' ל"ה החמיר בזה ועי' מג"א סי' תנ"ו, ועי' מהרי"ט ח"א סי' קמ"ח קמ"ט אריכות גדול ובאהבת איתן משניות פ"ה ממע"ש הביא דבדורו הי' בזה מלחמה תנופה בין הגאון ר' צבי קאלישער ז"ל ובין הג' בעל ערוך לנר ז"ל, וע"ע בנוב"י קמא או"ח סי' ל"ה. וחת"ס יו"ד סי' ש"ו, ובכפות תמרים סוכה ל"ד, וחתן סופר ריש ח"ב. ופי' ירושלמי פ"א הי"א ממגילה שאל אנטונינוס לרבי מה לבנות מזבח להקריב א"ל גנוז אבנא ולא להקריב ע"ש וצ"ע, ואולי שלא במקום המזבח רק במה, ועי' בס' עט סופר כלל ע"ד, ובתשו' בנין ציון סי' א' ב'. ובענין קדשה לעת"ל ערמב"ם פ"ו הי"ד מביהב"ח ובראב"ד שם. ועי' אגדת שמואל על שמואל פי"ט כרמב"ם. ועי' ח"ס יו"ד סי' רל"ג אריכות בענין קדושת הר הבית בזה"ז, ובשו"ת מקום שמואל סי' ל"ז ומלא הרועים כלל קדשה לשעתה, ובקול סופר על משניות בסופו בקונטרס מאכילין קל קל אות כ"ב ובס' דרכי הוראה בהוספות לפרק ג'. ובעט סופר שם, וע"פ בחות יאיר סי' קצ"ג, ובס' פתיל תכלת דס"ג מהג' מראדזין ז"ל הביא ראי' על מצות תכלת בזה"ז. מהכפתור ופרח שרצה להקריב בזה"ז, והלא אין בגדי כהונה בזה"ז שאין תכלת וחלזון, ונ' לכאו' שהיה להם חלזון, אך אין ראי' שע"כ לא הי' רוצה להקריב ע"י כ"ג דהבגדי כהונה א"א לעשות, אבני חשן ואפוד דבעי שמיר וליכא וע"כ ע"י כהן הדיוט, ובבגדי כהונה לא בעי כלל תכלת:ועי' בכרו"פ בקונ' בית הספק הא דמשיח לא יבא קודם אליהו דוקא בגאולה דבעתה אבל בגאולה דאחישנה אז יבא קודם ולא יהי' סדר זמנים כלל. ועי' בשערי תורה שנה י"ב חוב' ד' סי' י"ד, ועתו"ס פסחים קי"ד ב' ד"ה אחד, ובס' דרישת ציון במאמר קידושין דל"ח. ובהקדמה שם מהגאון מקיטנא ז"ל, ובספרו ישועות ישראל סי' ל"א סק"ג, וע"ע בשוח"ט תהלים י"ח כ"ז, ובזה"ק וישלח דק"ע, ובירושלמי פ"א ה"ב מברכות, ותנחומא ריש דברים, ועי' ג"כ בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' רי"ג, כ' ג"כ דאם יהי' אחישנה יהי' הכל במהירות, ועי' זהר וירא קי"ד קט"ז:קי"ז:ובראשית כ"ח א', ופקודי רכ"ח, ושמו"ר סופכ"ה, ואדר"נ פכ"א, ותרגום יב"ע ויחי מ"ט י"א, וז"פ ביה"ר אחר תהלים ותמהר ותחיש לגאלינו ותבנה בית מקדשנו, וע"ע בס' כורת הברית דט"ז, ובפתיל תכלת דס"ב ואם הייתי מעתיק כל דבריהם הי' קונטרס שלם, אך הרוצה יעיין בכל הציונים וימצא חדשות הרבה. כי רבות עמלתי בזה למצא ולציין כל הספרים הנ"ל:

1 אהללה ה' בחיי. בראותו ברוח הקודש קיבוץ גליות אמר כנגד ישראל הללויה וכן את נפשי הללי את ה' עמהם ובלתם:

2 אהללה ה'. עתה בעודני בחיים אהללנו ואזמרה לו ואודיענו ברבים: ואמר להם

« רד"ק על תהילים קמ״ה:כ״א רד"ק על תהילים קמ״ו:ג׳ »