1שיר. המשיל ימי הגלות לימי האדם ותחילת הגלות לימי הנעורים ואורך ימי הגלות לימי הזקנה ואמר כי מתחילת הגלות צררו אותנו האויבים צרה רבה, וזה יאמר ישראל תהילה לאל שלא כלו בגלות מתחילת הגלות החלו לצרור אותנו ועם כל זה לא יכלו לכלותי ומה שכפל הענין לחזק ההודאה לאל יתברך כמנהג הלשון:2על גבי. משל לרוב הסבלות והפרך:3למעניתם. הוא הקו שיחרוש החורש בשוורים בשדה כשיעור שירצה בו ואחר כך יחזור ויעשה אחר כמוהו, וכן עד שיחרוש כל השדה וכל מה שיהיה ארוך המענית תהיה יגיע השוורים רבה כי לא ינוחו עד ראש הקו ובאמרו האריכו למעניתם, רוצה לומר שלא נתנו אותנו לנוח מעבודתם ומסבלותם:4קצץ. עבר במקום עתיד, אמר ה' שהוא צדיק וישר בדרכיו יקצץ ויכרות עבות רשעים שונאיו:5ועבות. הוא מיתרי העול כלומר יסיר עולם מעליו, כשיקצץ האל יתברך עבותם מעלינו אז:6יבושו ויסוגו אחור. ממחשבותם הרעה עלינו:7שונאי ציון. האומות אינם שונאי ציון אבל אוהבים אותה עד שנלחמים בעבורה אלא פירושו שונאי בני ציון והם ישראל:8יהיו כחציר גגות. עשב הצומח בגג שאין לו העמדה וקיום עד שקודם שיצא ונראה יבש בחום השמש והוא דרך הפלגה:9שלף. הוא ענין חליצת הדבר ויציאתו ממקומו כמו שלף איש נעלו אלא שהוא יוצא וזה עומד:10שלא מלא. כלומר שלא יבא לידי קצירה:11וחצנו מעמר. אוסף העמרים והוא מנהג העוברים לומר לקוצרים:12ברכת ה' אליכם. כמו שאמר בועז: ומה שאמר ברכנו אתכם בשם ה'. הוא כפל דבר ועל חציר גגות לא יאמר זה כי אינו זרע ברכה ולא יבא לידי קצירה ותודת ישראל המשיל לזרע ברכה:
