רד"ק על תהילים קי״ב:ד׳

מהדורה: דרך מסילה, פיורדא תר"ד

מקור תהילים קי״ב:ד׳
1 זָ֘רַ֤ח בַּחֹ֣שֶׁךְ א֭וֹר לַיְשָׁרִ֑ים חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם וְצַדִּֽיק׃
פירוש רד"ק על תהילים קי״ב:ד׳
1 זרח. בעת שיש חשך בעולם והוא הצרה לישרים זרח אור, והאור הוא הרוחה:
2 חנון ורחום וצדיק. כי הוא בדרכיו חנון ורחום לטובים ומרחם עליהם ומוציא אותם מן הצרה בעת הצרה:
3 וצדיק. כי צדיק וישר הוא. ונותן לטובים כפי דרכיהם ולרעים כפי מעשיה לפיכך זרח אור לישרים:
4 וזרח. פעל יוצא ואפשר שהוא פעל עומד ויהיה פירוש חנון ורחום על האדם הישר שלמד ממדת בוראו: